תא"ח 44817-04-15

המדובר בתביעה לפינוי מושכר (עסק) לאחר שנכרת הסכם שכירות בין בעלי הדין.

הטענה המרכזית שעומדת בבסיס התביעה הינה שהנתבעת אינה משלמת את דמי השכירות החודשיים מאז ינואר 2015 ועד היום.

בהתאם למצוות התקנות קבעתי דיון דחוף בתביעה. הצדדים ובאי כוחם הופיעו היום לדיון והעלו את טענותיהם לגופו של עניין.

אין חולק כי הסכם השכירות נחתם בין הצדדים ביום 25/3/12, לתקופה של 10 שנים כאשר דמי השכירות החודשיים הינה 6254 ₪. אין מחלוקת כי דמי השכירות שולמו מאז תחילת ההסכם ועד 12/14, ואילו מאז לא משולמים דמי שכירות לתובע. בנוסף אין מחלוקת כי על פי סעיף 9 להסכם השכירות חלה חובה על התובע לעשות תיקון בגג של בית העסק שהושכר.

בעוד שהתובע טוען כי ביצע את המוטל עליו בהתאם לסעיף 9 להסכם השכירות וזאת ביום 22/1/13 והציג לשם כך חשבונית מס נושאת תאריך זה, טוענת הנתבעת כי המדובר בתיקון חלקי שאינו עונה על חובתו של התובע בהתאם לסעיף 9 להסכם.

כמו כן, טוענת הנתבעת כי השקיעה סכומים נכבדים בעסק ועל כן לא ניתן לנייד את העסק למקום אחר.

לאחר ששקלתי את מכלול הנתונים, ובשים לב לנתונים שאינם שנויים במחלוקת מצד אחד ומצד שני בשים לב לטענת הנתבעת בכל הקשור לתיקון הגג ולתשובת התובע בעניין זה – אני מורה כדלקמן:

א.הנתבעת תפקיד בקופת בית המשפט סך של 20,000 ₪ תוך 30 יום מהיום.