תא"ח 4377-12-14 אל עמית אופנה בע"מ נ' רב רוגע בע"מ ואח'

1.לפניי תביעה לפינוי מושכר, שהוגשה לפי פרק ט"ז4 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

2.התובעת הינה חברה בע"מ, בעלת רשת אופנה ומותג בשם "גריפ", אשר מפעילה מספר סניפים בארץ. התובעת שוכרת חנות בקניון "לב חדרה" בחדרה, לצורך שיווק מוצריה (להלן – החנות).

3.על פי הנטען בכתב התביעה, הנתבעת מס' 1 (להלן – הנתבעת), הינה זכיינית של התובעת, ומכוח זכיינות זו היא מחזיקה בחנות. הנתבע מס' 2 (להלן – הנתבע), הינו המנכ"ל והבעלים של הנתבעת. בכתב התביעה נטען שהנתבעת הפרה ברגל גסה את תנאי הזכיינות, בין היתר בכך שהיא מוכרת בחנות מוצרים שאינם שייכים לתובעת, ואף הכניסה לשימוש מסופון "חיצוני" המיועד למכירת מוצרים שאינן שייכים לתובעת. משכך, כך טוענת התובעת, איבדה הנתבעת את זכותה לשהות בחנות ולעשות בה שימוש, והיא מבקשת לסלק את ידה מהחנות.

4.בכתב ההגנה שהוגש מטעם הנתבעים הוכחשו טענות התובעת. נטען שהנתבעת אינה זכיינית של התובעת, אלא היא שוכרת משנה, אשר אינה כפופה לתנאי זכיינות כלשהם. נטען כי התובעת הינה חברה "מפרת חוק", המהלכת אימים על זכייניה. עוד נטען כי בטרם כניסת הנתבעת לתמונה, הופעלה החנות בידי זכיינית קודמת, אשר הגיעה לחדלות פרעון בשל מעלליה של התובעת. במצב זה, כך נטען בכתב התביעה, הגיעו הנתבעים ונציג התובעת לסיכום בעל פה, לפיו תשכור הנתבעת את החנות ותמשיך להפעיל אותה, ללא קשר לזכיינות. לטענת הנתבעים, התובעת הפרה את ההסכם עם הנתבעים, בכך שלא סיפקה סחורות במועד, יצרה מצב של חוסר בסחורות, וגרמה לנתבעים הפסדים כבדים, שאילצו אותם להכניס לחנות סחורות שנרכשו מגורמים חיצוניים. הנתבעים סוורים שאין במכירת סחורות שלא שייכות לתובעת כדי להורות על סילוק ידם של הנתבעים מהחנות. הנתבע טוען כי יש לסלק את התביעה נגדו על הסף, הואיל והחנות מופעלת בידי הנתבעת, שהינה חברה בע"מ, ואין מקום לבצע הרמה של מסך ההתאגדות בינו לבין הנתבעת.

5.לכתב התביעה צורף תצהיר של הגב' ענבל גור, מנהלת רשת החנויות בתובעת.

לכתב ההגנה צורף תצהיר של הנתבע, ותצהיר של הגברת אוסנת שייך (להלן – אסנת), בת זוגו של הנתבע.

6.ביום 5.3.15 התקיים דיון בתובענה, במהלכו העלו באי כוח הצדדים טיעונים, וחידדו נקודות שנטענו בכתבי הטענות. בתום הדיון, ולאחר הפסקה שניתנה להם בכדי לשקול את הדבר, הודיעו הצדדים שהם מוותרים על חקירת המצהירים, ומסכימים שבית המשפט יפסוק, "בדרך הרגילה", על סמך החומר שהונח בפניו.

דיון והכרעה

7.עיון בתצהירים ובמסמכים שצורפו ע"י הצדדים מוביל למסקנה חד משמעית לפיה הרשות שניתנה לנתבעת ע"י התובעת לעשיית שימוש בחנות, קשורה בטבורה ליחסי זכיינות בין התובעת לנתבעת; יונקת את חיותה מיחסים אלה; וכפופה לתנאי הזכיינות שנקבעו במסגרת מערכת היחסים בין התובעת לבין אסנת, אשר הנתבעת נכנסה בנעליה.