תא"ח 43580-09-14 גולדנטל נ' מירילאשוילי ואח'

התובעת הינה הבעלים של דירה הנמצאת ברחוב שבט שמעון באשדוד.

ביום 27.2.13 נחתם בין התובעת לבין הנתבעים חוזה שכירות לפיו הושכרה הדירה לנתבעים לתקופה של 12 חודשים, מיום 1.3.13 ועד ליום 29.2.14, כאשר על פי סעיף 5.2 לחוזה, ניתנה לנתבעים תקופת אופציה של שנה אחת נוספת.

ביום 1.3.14 נחתם חוזה שכירות נוסף בין הצדדים לתקופה של שלושה חודשים, עד ליום 31.5.14.

ביום 25.4.14 נחתם חוזה שכירות נוסף לתקופה של שלושה חודשים וזאת עד ליום 31.8.14.

לטענת התובעת, תקופת השכירות נקצבה בחוזה השכירות שנחתם בין הצדדים ביום 25.4.14 ועל כן לאחר יום 31.8.14, הסתיימה תקופת השכירות והיה על הנתבעים לפנות את הדירה.

כמו כן, התובעת טוענת כי דמי השכירות לא שולמו במלואם ובמועדם ובנוסף נצברו חובות בגין השימוש בדירה כגון חוב לחברת החשמל, לתאגיד המים ולוועד הבית.

התובעת פנתה לנתבעים ודרשה את פינוי הדירה ובהמשך לכך הוגשה התביעה לפינוי המושכר.

הנתבעים טענו בכתב ההגנה כי בחוזה השכירות המקורי, שנחתם בין הצדדים ביום 27.2.13, ניתנה להם אופציה בת שנה להארכת תקופת השכירות.

לטענת הנתבעים, חוזי השכירות הנוספים שנחתמו לתקופות קצובות בנות שלושה חודשים בכל פעם, נחתמו תחת לחץ שהפעילו התובעת ונציגיה והנתבעים הסכימו לחתום עליהם רק נוכח הידיעה כי יש בידיהם האופציה להאריך תקופת השכירות בשנה.