תא"ח 37210-09-15 חברת מבני תעשיה בע"מ נ' פרץ סיטונאות ומסחר בע"מ ואח'

ביום 25.11.15 ניתן פסק דין לפינוי המבקשים, בהתאם לעתירת המשיבה בכתב התביעה.

פסק הדין ניתן לאחר שחלף המועד להגשת כתב הגנה על ידי המבקשים.

המבקשים טענו כי כתב התביעה התקבל בידיהם רק ביום 4.11.15 ועל כן ביום בו ניתן פסק הדין, טרם חלף המועד להגשת כתב הגנה.

הם פנו בבקשה להארכת המועד להגשת כתב הגנה ביום 10.12.15, וסברו, לטענתם, כי קיבלו את הארכה המבוקשת, זאת הגם שבאותו היום ניתנה החלטה כי בתיק כבר ניתן פסק דין. ביום 30.12.15 נדהמו, כך לשון הבקשה, לקבל את פסק הדין.

המבקשים עתרו לביטול פסק הדין ולהארכת המועד להגשת כתב הגנה, שכן לטענתם, דרושים להם מסמכים אשר טרם אותרו.

המשיבה הגיבה בטענה כי כתב התביעה הומצא למבקשים עוד ביום 18.10.16 באמצעות הדבקה על דלת המושכר. לדבריה, מאחר שהמבקש 2 יצר קשר עם השליח וטען כי המכתב הונח בדלת בית העסק השכן, שלחה המשיבה את כתב התביעה בדואר רשום לב"כ המבקשים, אשר השיב בכתב יד, כי אינו מייצג את המבקשים ובשיחה טלפונית מסר ב"כ המבקשים כי אלו האחרונים טרם הסדירו מולו את הייצוג בתיק. לטענת המשיבה, למען הסר ספק, בוצעה מסירה נוספת למבקשים, ביום 4.11.15, אך זוהי, כאמור, מסירה שניה וגם הראשונה, לטענת המשיבה, בוצעה כדין ולאחר תיאום של השליח עם המבקש 2.

המשיבה טענה כי גם ביום 10.12.15, מועד בו הגישו המבקשים את בקשתם להארכת המועד להגשת כתב הגנה, כבר חלף המועד להגשת כתב הגנה. המשיבה הוסיפה והתייחסה לסיכויי הגנתם של המבקשים מפני התביעה ולדבריה, המדובר בסיכויים אפסיים.

המבקשים הגישו תגובתם לתגובת המשיבה. בתגובתם, הבהירו טענות ההגנה השונות, כך, למשל, הכחשתם כי פלשו לנכס כלשהו, הטענה כי אין הם חבים דבר וכי החלטת המשיבה לפנותם מן הנכס מונעת משיקולים זרים ואישיים וטענת המבקשים כי פנו בבקשות לשלם את דמי השכירות אך נדחו על ידי עובדי המשיבה.