תא"ח 33337-10-16 מייקין נ' ממן

1.לפניי תביעה לפינוי מושכר, שהוגשה לפי פרק ט"ז 4 לתקנות סדר הדין האזרחי.

כללי

2.בכתב התביעה נטען, כי התובע הוא הבעלים של דירת גן הנמצאת בנאות גולף בקיסריה (להלן: "הדירה"). נטען, שהנתבע שכר את הדירה מהתובע בהתאם להסכם שכירות מיום 27.3.13 (להלן: "הסכם השכירות"). לטענת התובע, הנתבע הפר את הסכם השכירות בכמה אופנים:

א.בכך שסירב לפנות את הדירה, למרות סיום תקופת השכירות;

ב.בכך שלא הפקיד בידי התובע שטר חוב בחתימת שני ערבים, וכן לא הפקיד כתב ערבות בחתימת שני ערבים;

ג.בכך שבנה פרגולה בדירה, תוך חריגה לשטח השכנים וללא שקיבל היתר כדין; בהקשר זה נטען, כי על רקע הדברים הללו הפריע הנתבע לשכן, איים עליו וגרם לריב עם השכן.

ד.בכך שלא שילם במלואו את שכר הדירה כפי שנקבע בהסכם;

ה.בכך שמנע מהתובע להציג את הדירה לאחרים לצורך מכירתה;

ו.בכך שהפיץ על התובע שקרים כדי למנוע ממנו למכור את הדירה.

3.לכתב התביעה צורפו תצהירי עדות ראשית של התובע ושל שכן בשם חואן פרידלנדר (להלן: "השכן"), וכן צורפו מסמכים אחרים, לרבות התכתבויות בזמן אמת בין הצדדים (על מסמכים אלה יורחב בהמשך, ככל שיידרש).

4.הנתבע, שלא יוצג בידי עורך דין בהליך זה, הגיש לבית המשפט ביום 24.11.16 מסמך, לו קרא "כתב הגנה" (יצוין, כי במהלך הישיבה מיום 22.1.17 החלטתי לראות במסמך זה ככתב הגנה מטעם הנתבע).

במסמך הנ"ל טען הנתבע, כי הסכם השכירות היה לתקופה של שנה, עם אופציה של 4 שנים נוספות, וכי הנתבע כשוכר עמד וממשיך לעמוד בכל ההתחייבויות הנדרשות על פי תנאי השכירות. הנתבע טען, שהתובע מנסה לגזול אותו ולהתחמק מתשלום חוב המתבטא בהחזר השקעה של הנתבע בדירה, בה הוא ערך לטענתו שיפוץ כללי ובכך השביח את הדירה. בהקשר זה הוסיף הנתבע וטען, כי הוא יעמוד על החזרת הכספים בגין השיפוץ של הדירה, וזאת ללא קשר לזכותו לממש את האופציה ולשכור את הדירה עד תום תקופת האופציה.

5.ביום 28.12.16 התקיימה ישיבה ראשונה, אליה התייצבו התובע ובא כוחו, וכן הנתבע (כשהוא אינו מיוצג). במהלך הישיבה ביקש הנתבע לדחות את הדיון בתובענה למועד אחר, מכיוון שלשיטתו היתה קיימת סוגיה הנוגעת לכתב היד בעמוד האחרון של הסכם השכירות, אשר מחייבת הצגת המסמך המקורי, שלא היה ברשות הנתבע באותה ישיבה. בתום הישיבה נעתרתי לבקשת הנתבע, אף שלא פעל בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי בתובענה מסוג זה, ודחיתי את הדיון ליום 22.1.17, תוך חיוב הנתבע בהוצאות התובע בסך 2,500 ₪.