תא"ח 31204-10-13 משעל ואח' נ' עווידה

בפני בקשה שהגישו התובעים, הנושאת את הכותרת "בקשה לדחיית עיון בקלטות...".

א. הרקע הרלוונטי

במסגרת תביעה שהגישו, עתרו התובעים להורות על פינוי הנתבע מדירת מגורים שהם בעלי הזכויות בה. הפלוגתאות בין הצדדים עיקרן בשאלה אם זכאי הנתבע למעמד של דייר מוגן מכוח סעיף 20(ב) לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב] התשל"ב-1972, וכן בשאלה אם קמה נגדו עילת פינוי נוכח התנהלותו.

ביום 5.6.14 ניתנה החלטה המורה לצדדים להקדים ולהגיש תצהירים של העדים מטעמם. בעקבות זאת הגישו התובעים תצהירים של עדיהם, ולאחריהם עשה כן הנתבע. יצוין כי בד בבד עם הגשת תצהיריו ביקש הנתבע להזמין לעדות שני עדים נוספים מטעמו – מר יחיא [אל]בקיר ומר עארף ווזוז – שלדבריו נמנע ממנו לקבל מהם תצהירים.

ביום 2.10.14 התקיים דיון תזכורת במעמד הצדדים. במסגרת הדיון חזר הנתבע על בקשתו להזמנת העדים הנזכרים, והוחלט כי ככל שתוגש בקשה מסודרת, הכוללת את פרטי העדים, הם אכן יוזמנו על ידי בית המשפט כעדים מטעם הנתבע. מטעמים שלא הובהרו עד תומם, בסופו של דבר לא הוגשה בקשה כאמור במועד שנקבע ואף לא מאוחר יותר, ובנסיבות אלה הגישו התובעים ביום 6.1.15 בקשה להזמין את העדים הנזכרים כעדים מטעמם. התובעים ציינו כי מדובר בעדים שאינם בשליטתם, אשר סירבו ליתן תצהיר. במצב הדברים שנוצר נתקבלה הבקשה, והוּצְאָה לעדים הזמנה כמבוקש. הנתבע לא הלין על החלטה זו באופן כלשהו.

ישיבת ההוכחות בהליך קבועה ליום 2.2.15.

ב. הבקשה שכאן

בינתיים, ביום 21.1.15 הגישו התובעים את הבקשה שבפניי, שבה עתרו "לדחיית עיון בקלטות עד למועד שמיעת עדותו של מר יחיא אלבקיר ומר עארף ווזוז", כלשון הבקשה. התובעים מציינים כי לאחר הדיון מיום 2.10.14 הגיעו לידיהם ראיות חדשות, שעיקרן הקלטות, ואשר לדבריהם מלמדות על "תיאום מלא בין העדים הנ"ל לבין הנתבע" על מנת "להציג עדויות שקריות", ומכאן בקשתם.

הנתבע התנגד לבקשה, וציין בין היתר כי התובעים "מבקשים לחקור את הנתבע קודם במקום לחקור את עדיהם" וכי אי העברת הראיות החדשות לידיו תפגע "פגיעה אנושה בזכותו להתגונן באופן ראוי", כלשונו.