תא"ח 30024-05-14 לוי נ' אדרעי

התובעת הינה הבעלים של בית מגורים המצוי בגן-יבנה.

ביום 14.10.13 התובעת השכירה לנתבעת את יחידת הדיור הנמצאת בקומה העליונה בבית.

התובעת הגישה תביעה לפינוי המושכר.

לטענת התובעת בכתב התביעה, הנתבעת לא עמדה בתשלומי דמי השכירות וכן פעלה כלפי התובעת בהטרדות ובאיומים. בכלל זאת טוענת התובעת, כי הנתבעת שופכת מים לכיוון ביתה, המצוי בקומת הכניסה, מפזרת חפצים בשטח ביתה  של התובעת, שולחת לה מסרונים מאיימים ומבצעת פעולות הטרדה נוספות, אשר הפכו את חיי התובעת לבלתי נסבלים. התובעת אף טוענת כי היא הוכתה על ידי הנתבעת ונגרמו לה חבלות.

לכתב התביעה צורפו תלונות שונות אשר הוגשו על ידי התובעת למשטרת ישראל נגד הנתבעת.

לטענת התובעת, בין הצדדים הוסכם כי סעיף 7 לחוזה השכירות, לפיו השוכר רשאי להביא את חוזה השכירות לכלל סיום ובלבד שימסור הודעה מוקדמת מראש ובכתב לצד השני בתקופה של 60 יום, הינו סעיף הדדי, אשר מאפשר גם למשכיר להביא החוזה לידי סיום בהודעה מוקדמת מראש.

לטענת התובעת, במעמד החתימה על חוזה השכירות נאמר במפורש, כי האפשרות לקצר את תקופת השכירות נתונה לשני הצדדים.

התובעת שלחה לנתבעת הודעה במכתב מיום 2.2.14 במסגרתו הסתמכה על הסעיף המצוי בחוזה השכירות, אשר לעמדת התובעת הינו הדדי, המאפשר סיום תקופת השכירות בהודעה מוקדמת בת 60 יום מראש.

הנתבעת טוענת, כי החוזה שנחתם משקף את ההסכמות בין הצדדים. לעמדת הנתבעת, אפשרות קיצור תקופת השכירות נתונה לשוכרת בלבד, ובהקשר זה הוסכם בין הצדדים על הארכת תקופת ההודעה המוקדמת מ-14 יום ל-60 יום, דבר שקיבל ביטוי בחוזה שנחתם.