תא"ח 29890-09-16 שוקרון נ' אביבי

1.עניינה של התביעה פינוי מושכר.

2.בין הצדדים נעשה הסכם שכירות מיום 27.10.15 ביחס לדירה ברחוב סטרומה 7, פתח תקווה. הדירה הושכרה בדמי שכירות חודשיים בסך של 2,900₪ לתקופה של 12 חודשים, מיום 01.11.15 עד 31.10.16. בהסכם נכתב כי לשוכר "ישנה אפשרות ל- 3 שנות אופציה".

3.לטענת התובע, שיק על סך של 2,900₪ שמועד פירעונו היה ביום 01.09.16 חזר מהבנק מבלי שנפרע בציון "ניתנה הוראת ביטול". עוד לטענת התובע, הנתבע הודיע באמצעות בא כוחו כי בכוונתו לעצור את ביצוע יתרת התשלומים על פי הסכם השכירות. מאחר והנתבע לא הסכים לשלם את דמי השכירות והוא הסכים רק להפקידם בידי בא כוחו הודיע התובע על ביטול הסכם השכירות והגיש את התביעה.

4.הנתבע הודה בתצהיר שצירף לכתב ההגנה, כי הוא לא שילם את דמי השכירות. כן טען כי בכוונתו לממש את האופציה, הוא מעוניין שבית המשפט יקבע אם עליו לשלם וכמה והוא ישלם באם בית המשפט יקבע זאת. הנתבע כתב בתצהירו כי התובע הוא שהפר הפרה יסודית את הסכם השכירות וגרם לו נזק "כפי שמופיע בכתב התביעה שכנגד".

5.סמוך לדיון ב"כ הנתבע התפטר מהייצוג. בדיון היה הנתבע מיוצג על ידי עו"ד ליבה צנז.

6.ב"כ הנתבע טענה כי הנתבע לא שילם דמי שכירות בגין החודשים ספטמבר ואוקטובר 2016. זאת לאחר שקיבל יעוץ משפטי מעו"ד לא לשלם. לדבריה, השיקים הופקדו אצל עוה"ד והנתבע מתכוון לשלם סכום זה. עוד טענה, כי אי התשלום נבע מהתנהגות והשתלשלות עניינים קודמת שלא הוזכרה בכתב התביעה. עוד טענה כי התובע נתן הסכמה בכתב למימוש האופציה באמצעות עורך דינו הקודם. עוד טענה, כי בא כוחו הקודם של הנתבע צירף תביעה שכנגד שעברה למותב אחר משום שלא ניתן לבררה בהליך זה.

7.הנתבע טען אף הוא בדיון. דבריו לא היו ברורים כל צרכם. לטענתו, ככל הנראה, בהסתמך על זכות האופציה הוא ביצע תיקונים ושיפוצים במושכר. עוד לטענתו, התובע ביצע בנייה בסמוך למושכר במשך כ- 10 חודשים תוך יצירת מטרדי אבק, לכלוך ורעש לנתבע. כן טען, כי לא שילם בגין שני חודשי שכירות משום שהתובע הבטיח לו שיקבל ממנו "חודש מתנה", בתנאי שיאפשר לו לבצע עבודות חשמל.

8.הנתבע הודה בכך שהוא לא שילם דמי שכירות בגין החודשים ספטמבר ואוקטובר 2016. טענותיו להצדקת אי התשלום הינן במהותן טענות קיזוז. טענות אלה לא פורטו כלל בתצהיר הנתבע. הנתבע הפנה בתצהירו הפניה כללית לכתב תביעה שהגיש נגד התובע מבלי שכתב תביעה זה צורף לתצהיר ומבלי שעובדות אותו כתב תביעה אומתו בתצהיר הנתבע. טענות הנתבע נגד התובע נשמעו לראשונה בדיון ואין להן כל ציון ופירוט בתצהיר הנתבע. גם בדיון הטענות לא פורטו כנדרש. בנסיבות אלה, טענות הקיזוז נותרו כלליות ואין בהן לבסס הצדקה לאי תשלום דמי השכירות.