תא"ח 29205-11-14 מפעלי אנקורי (1971) בעמ נ' קניון סירקין (בריטיש ישראל) בע"מ ואח'

1.עניינה של התביעה פינוי מושכר. נתבעת 2 הגישה בקשה לסילוק התביעה כנגדה על הסף.

2.לטענת התובעת, נתבעת 2 מחזיקה או עושה שימוש בנכס או בחלק ממנו (להלן: "המושכר שבמחלוקת"), שעה שזכויות החזקה או השימוש במושכר שבמחלוקת נתונות לה (לתובעת). לטענת התובעת, זכויות החזקה במושכר שבמחלוקת שייכות לה מכוח הסכם שכירות אשר נעשה בינה לבין נתבעת 1.

3.נתבעת 2 טוענת אף היא לזכויות במושכר שבמחלוקת מכוח הסכם שנעשה בינה לבין נתבעת 1. לטענתה, ככל שלתובעת טענות ביחס לשטחי מושכר, בעלת דברה אינה נתבעת 2 ובהתאם אין לתובעת עילת תביעה כנגדה.

4.הגם שבין התובעת לנתבעת 2 אין מערכת יחסים הסכמית, נתבעת 2 היא, לכאורה, בעל דין רלבנטי. לאור השלב המקדמי שבו מצויה התובענה, אין באמירה זו כדי לקבוע מסמרות לעצומה של התובענה. יחד עם זאת, מאחר שקיימת אפשרות סבירה, לפיה, נתבעת 2, כאמור, היא בעל דין רלבנטי לנוכח הטענות ההדדיות של התובעת ונתבעת 2 לזכויות חזקה במושכר שבמחלוקת, לא ראיתי, בשלב זה של הדיון, לנקוט בצעד הקיצוני של סילוק התביעה על הסף.

5.נתבעת 2 הגישה גם בקשה להעברת התובענה לפסים רגילים.

6.המסגרת הקבועה בפרק ט"ז4 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, מיועדת לבירור מהיר של תובענה פשוטה לפינוי מושכר בישיבה מקוצרת אחת. לרוב מדובר בתביעה של בעל דירה פרטית כנגד שוכר. במקרה דנן, לאור מהות הצדדים, שהינם גופים מסחריים, ומהות המחלוקות שבין הצדדים ובכלל זה, הסכמים שנעשו בין נתבעת 1 לבין התובעת ונתבעת 2, חילופי דברים נטענים בין הצדדים וכן העובדה הלכאורית, לפיה, המושכר שבמחלוקת מצוי בפועל בשימושה של נתבעת 2 מזה תקופה, התביעה אינה מתאימה לבירור במסגרת המקוצרת הנ"ל.

7.אשר על האמור, אני מורה על העברת הדיון בתובענה למסלול רגיל.

8.הנתבעות יגישו כתב הגנה עד ליום 18.01.15.

9.החלטה זו מבטלת את ההחלטה מיום 24.11.14 אשר , ככל הנראה, ניתנה בשגגה.