תא"ח 26430-09-17 היינה ואח' נ' שקלים ואח'

עניינו של ההליך, תובענה לפינוי מושכר.

בין התובע לבין הנתבעים, נחתם הסכם שכירות. הנתבעים הם זוג נשוי. על רקע סכסוך בין הנתבעים לבין עצמם, נתבע 2 הודיע לתובעים על סיום הסכם השכירות מצדו. לתובעים לא הייתה התנגדות לסיום הסכם השכירות טרם תום התקופה החוזית ובלבד שהחזקה במושכר תוחזר להם.

בפועל, החל מיום 15.08.17, מזה כמעט ארבעה חודשים, הנתבעים אינם משלמים לתובע דמי שכירות. כמו כן, החזקה במושכר לא הוחזרה. במושכר מתגוררים נתבעת 1 וילדיהם הקטינים של הנתבעים. לטענת נתבעת 1, גם נתבע 2 מתגורר במושכר לפרקים. לטענת נתבע 2 הוא אינו מתגורר במושכר כלל.

בין הנתבעים לבין עצמם יש מחלוקת על מי מהם החובה לשאת בתשלום דמי השכירות ומתנהלים ביניהם הליכים משפטיים בבית המשפט לענייני משפחה.

המחלוקת בין הנתבעים בינם לבין עצמם, מצערת ככל שתהיה, אינה מעניינו של התובע. אי תשלום דמי השכירות מהווה הפרה יסודית של הסכם השכירות ולנתבעים אין, בנסיבות אלה, כל זכות להחזיק במושכר.

לאור הצהרת נתבע 2, לפיה הוא אינו מחזיק במושכר ולא נמצא בו וכן הצהרתו כי התובע רשאי לתפוס את החזקה במושכר, לא יינתן נגד נתבע 1 פסק דין של פינוי. ככל שהתובעים יתקלו בקושי בתפיסת החזקה במושכר שיהיה באחריות נתבע 2, הם יהיו רשאים לעתור בהליך זה לפסק דין של פינוי נגד נתבע 2. כמו כן, מאחר שנתבע 2 הפר את הסכם השכירות בכך שלא קיים את תנאי השבת החזקה במושכר לתובע, אחריות המוטלת עליו בהתאם להסכם ביחד ולחוד עם נתבעת 1, הוצאות המשפט יוטלו עליו כמו גם על נתבעת 1.

מאחר שנתבעת 1 מחזיקה במושכר והיא לא מסרה הצהרה דומה להצהרת נתבע 2, אין מנוס מליתן נגדה צו פינוי.

אשר על האמור, התביעה מתקבלת.