תא"ח 25332-05-10 רשות הפיתוח נ' עטאלה זיינב ואח'

לפניי תביעה לסילוק יד.

רקע

1. התובעת הינה בעלים של דירת מגורים הממוקמת ברח' יפת 146 בתל-אביב הידועה כיחידה מס' 5 (להלן: "הדירה"). בעבר הרחוק החזיק בדירה דייר מוגן ששמו נאזאריאן איפאק (להלן: "הדייר היוצא"). ביום 29.6.90 נחתם הסכם בין הדייר היוצא לבין הנתבע מס' 1, שלפיו הסכימו השניים כי הנתבע 1 יקבל את זכויותיו של הדייר היוצא בדירה, וזאת בכפוף לאישורה והסכמתה של התובעת.

2. על פי ההסכם התחייב הנתבע 1 לשלם לדייר היוצא 30,900 ₪ וכן התחייב לשלם לתובעת את דמי המפתח המגיעים לה כחוק. הנתבע 1 שילם לדייר היוצא את הסכום המוסכם. יחד עם זאת, התובעת 1 לא אישרה את ההסכם. על פי החלטת הוועדה המוסכמת מטעמה, מיום 15.8.90, לא אושר ההסכם ונקבע כי התובעת מחליטה לקבל חזרה לחזקתה את הדירה עקב קיומו של צו הריסה.

3. חרף זאת, הנתבע 1 ומשפחתו תפסו חזקה בדירה. בעקבות כך, הגישה התובעת כנגד הנתבע 1 תביעה לסילוק יד עוד בשנת 1990 (תיק אזרחי 47401/90). תביעה זו נמחקה מסיבות שלא הובררו בהליך דנא. לאחר מכן, הוגשה תביעה נוספת לפינוי בשנת 1992 (תיק אזרחי 65567/92). גם תביעה זו נמחקה בנסיבות שלא הובררו.

4. בשלב כלשהו ולאחר שהתובעת פנתה לנתבע 1 ודרשה ממנו לפנות את הדירה ולשלם דמי שימוש ראויים בגינה, ולאחר דין ודברים עם הנתבע 1, החליטה התובעת לאשר הסדרת הזכויות בדירה בכפוף לתנאים, אולם הנתבע 1 לא עמד בהם.

5. ביום 14.10.96 שלח ב"כ חברת "י.ג. מתאר ניהול ופיתוח בע"מ" (שניהלה בזמנו את הדירה עבור התובעת), מכתב דרישה לנתבע 1 לפינוי הדירה. ביום 24.3.99 שלחה חברת "נכסי אריאל בע"מ" (שהחליפה את חברת "מתאר" כמנהלת הדירה עבור התובעת), מכתב דרישה לנתבע 1 בקשר לחובותיו בגין דמי מפתח עבור הדירה.