תא"ח 19393-10-15 זלצמן נ' אללוף

1.בקשת הנתבעת לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה.

2.המצאה:

לטענת הנתבעת, לפי תצהירה, היא לא קיבלה התראה עד ליום 5.11.15.

מנגד, התובע המציא תצהיר של בא כוחו, לפיו הוא מסר את כתב התביעה לידיה של הנתבעת, באופן אישי, וזאת בתאריך 13.10.15.

שני הצדדים לא נחקרו. עלי לציין כי תגובת הנתבעת, לפיה ביום 13.10.15 נמסר לה מכתב התראה, תמוהה על פניה. תגובה זו (שהוגשה בתשובה לבקשה, ולאחר שהוגש תצהירו של עו"ד שמעוני), מתעלמת מכך שהנתבעת טענה בתצהיר קודם כי לא קיבלה כל התראה עד ליום 5.11.15. כמו כן, תגובה זו תמוהה על פניה שכן כתב התביעה כבר הוגש ביום 12.10.15, והנתבעת לא הציגה בפניי כל מכתב התראה שנמסר לה לאחר מועד זה.

3.לגופו של עניין:

הנתבעת לא הציגה טענה המעמידה לה סיכויי הגנה ראויים.

הנתבעת לא שללה את העובדה שהפרה את הסכם השכירות, בכך שההמחאות שנתנה היו מחשבון מוגבל (דבר המקים עילה לביטול ההסכם יכול שאף מחמת פגם ברצון ולא רק מחמת הפרה). הנתבעת לא ענתה כלל על הטענה בדבר היעדר ביטוח, הנתבעת לא ענתה על הטענות בדבר אי ביצוע תשלומים לחברת האחזקה ובגין ארנונה. הנתבעת לא הציגה אסמכתאות לכך ששכר הדירה שולם במלואו, ולפי התגובה שהוגשה, שולם חודש נוסף בלבד (כאשר נכון למועד הגשת התביעה היה פיגור של חודשיים). אציין, כי אין כל דין המטיל על המשכיר חיוב "לרדוף" אחר השוכר או לקבל תשלומים של דמי שכירות לשיעורין או באיחור.