תא"ח 13087-05-14 שרעבי נ' בן ברוך ואח'

כנגד המבקשת ניתן פסק דין לפינוי דירת המשיב בהעדר הגנה ובו חויבה, בין היתר, בתשלום הוצאות.

המבקשת עותרת בדרך לא ברורה, מבלי שתוגש בקשה לביטול פסק הדין, לבטל חיוב זה כאשר המשיב מבקש להותיר את פסק הדין ובכללו ההוצאות שנפסקו על כנו.

לאחר עיון בבקשות ובתגובות שניתנו בתיק זה החלטתי להותיר את פסק הדין על כנו ואזי מחויבת המבקשת בתשלום ההוצאות שנפסקו.

והכל בהתאם לפירוט כדלקמן:

ב-14/8/14 פעל המשיב לפינוי המבקשת מהדירה בהתאם לפסק דין שניתן בתיק זה בהעדר הגנה.

המבקשת הגישה בקשה לעיכוב ביצוע הליכי הפינוי ובו ביום ניתנה החלטה המורה על עיכוב ביצוע ההליך בכפוף להפקדת סך של 3000 ₪. כמו כן הורה ביהמ"ש למבקשת להגיש בקשה מתאימה לביטול פסק הדין תוך 10 ימים.

בקשה כאמור לא הוגשה עד היום ורק בשל כך יש לדחות בקשתה של המבקשת.

ביום 11/9/14 הגישו הצדדים הודעה מוסכמת לפיה הנתבעת עזבה את הדירה. בו ביום נקבע כי הצדדים יגיבו בקצרה לעניין החיוב בהוצאות.

באתו מועד אף הגישה המבקשת בקשה להארכת המועד להגיש הבקשה לביטול פסה"ד עד ל-1/10/14, אולם גם עד אותו מועד לא הוגשה כל בקשה לביטול פסק הדין.

ב-5/10/14 הגישה המבקשת הודעה ובה טענה בעלמא כי אין לחייבה בהוצאות. ביחס להודעה זו ניתנה החלטה כי על המבקשת להגיב תוך 10 ימים, האם יש לקיים דיון בשאלת ההוצאות. אולם הנתבעת לא הגישה תגובה עניינית.

רק כעת (ב-19/12/14) משהתבקשה החלטת התובע לעניין ההוצאות ומשנדרשה המבקשת להגיב הוגשה תגובה עניינית, ככל שניתן להתייחס אליה ככזו.

ובמה דברים אמורים?

ה" תגובה" הוגשה ללא תצהיר ואף תוך התעלמות מכך שעד היום לא הוגשה בקשה לביטול פסק הדין כנדרש.

זאת ועוד, המבקשת אינה מעלה טענות פוזיטיביות ביחס להעדר מסירה אלא תמיהות בלבד ביחס להתנהלות המוסר.

כמו כן, הטענה כי אין להתייחס למסירה אשר בוצעה תוך כדי הסגת גבול נדחית מכל וכל.