תא"ח 11972-11-12 עמידר,החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נ' סרנגה

רקע עובדתי וטענות הצדדים:

1.זוהי תביעה לפינוי מושכר לפי פרק טז'4 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשנ"ד 1984.

2.בכתב התביעה ובתצהיר שצורף אליה נטען כי התובעת היא בעלת הזכויות בנכס שברחוב קרן היסוד 9 קריית שמונה, שהוא רחוב אשכול 813/9 קריית שמונה, גו"ח 13168/35/9 בשטח של 81.6 מ"ר (להלן: "הנכס"/"הדירה").

3.עוד נטען כי הדירה הושכרה לאמו המנוחה של הנתבע (להלן: "המנוחה") במסגרת הסכם שכירות בלתי מוגנת מיום 28.2.91.

4.לאחר שאמו של הנתבע הלכה לעולמה ביקשה התובעת להשיב את החזקה בדירה לידיה ולהכשירה לאכלוס מחדש למשפחה מרובת ילדים, או אז התברר כי הנתבע שהוא בנה של המנוחה, מחזיק בדירה בכוונתה שלא לפנותה.

התובעת טוענת כי הנכס נועד לאכלוס משפחות עד 6 נפשות, היא פנתה לנתבע בדרישה לפינוי הנכס ולא נענתה.

5.עוד נטען בכתב התביעה כי לאחר פטירת הדיירת החוזית, שהיא המנוחה, דאגה התובעת באמצעות משרד הבינוי והשיכון להקנות לנתבע תעודת זכאות לדיור ציבורי, ובמקביל הוצעו לו בפועל שני פתרונות דיור חלופיים שנדחו על ידו שלא כדין.

6.בכתב התביעה נטען עוד כי במסגרת דו"חות ביקור מעגל שוטפים המבוצעים בנכס במשך השנים בהן התגוררה המנוחה בנכס, נמצא כי הנתבע כלל לא התגורר בנכס במועדים הקובעים, לפיכך, אינו רשאי ליהנות ממעמד "דייר ממשיך" באותה דירה.

7.לכתב התביעה צורף תצהירו של מר וקנין ציון לתמיכה בעובדות שנטענו בו.

8.הנתבע טוען להגנתו שהוא זכאי למעמד "דייר ממשיך", היות והוא בנה של המנוחה, והתגורר כל חייו עם המנוחה באותה דירה, כך שאין מקום לפנותו ממנה.

הוא טוען כי מעולם לא עזב את הדירה בה התגורר מאז היוולדו ועד היום, כי הוא נפצע באורח קשה בתאונת דרכים בשנת 2002, אשר בעקבותיה נגרמה לו חבלה קשה בגב, ברגל שמאל, ונקטעה לו יד שמאל, והוא הוכר על ידי המל"ל כנכה.