ת.ת. תיפעול תאטראות בע"מ ואח' נ' בנק לאומי תל אביב כיכר המדינה 10603

פסק דין

1.המערערים הגישו הודעת ערעור על החלטתו מיום 29.7.13, של כב' הרשם עמיעד רט בתיק מספר 43355-07-12 שדחה הבקשה לסילוק התביעה על הסף והבקשה למחיקת כותרת.

בהתאם להחלטה מיום 29.9.13, הגישו הצדדים עיקרי טיעון בהם הבהיר כל צד את עמדתו וסיכם את טענותיו.

לאחר שעיינתי בכל כתבי הטענות ונספחיהן ובכל המסמכים שבתיק הדיוני לא מצאתי כל ממש בערעור ודינו להדחות, מהטעמים שציין הרשם הנכבד בהחלטתו לדחיית הבקשות.

2.המשיב הגיש כנגד המערערים כתב תביעה בסדר דין מקוצר המבוסס על הסכם חתום עם מערערת 1, כתב ערבות מתמדת עליו חתם מערער 2, העתק מדף החשבון בדבר היתרות הסופיות בחשבון ואישור המשיב לגבי גובה הריבית המחויבת בחשבון.

מסמכים אלו עונים לדרישה שבתקנה 202 (1)(א) לתקנות סדר הדין האזרחי.

3.סכום התביעה מהווה סכום קצוב שכן איננו נדרש להערכה או לאומדן וניתן לחישוב אריתמטי פשוט.

טוענים המערערים כי חישוביו של המשיב שגויים הן ביחס למועד החיוב, הן ביחס לשיעור הריבית והן בסכום לאור טענת הקיזוז לו טוענים מכוח פס"ד חלוט של ביהמ"ש שפסק סכומי כסף לטובת המערער 2 כנגד המשיב.

הלכה פסוקה כי היותו של סכום התביעה סכום קצוב אין משמעותו סכום מוסכם ולעולם לא מחויב הנתבע להסכים לסכום הנתבע על ידי התובע ו/או לאופן חישובו, אך אין בכך כדי להפוך את סכום התביעה לסכום שאיננו קצוב.

4.די למשיב שהציג את המסמכים שצוינו לעיל וככל שזקוקים המערערים למסמכים או לנתונים נוספים, לרבות דפי חשבון ותחשיבים עליהם לפנות למשיב ולקבלם, כפי שנקבע בפס"ד בפרשת הילולים ובפסיקה הנוספת והעקבית בנדון . נראה כי בין הצדדים קיימת מחלוקת חשבונאית, בין אם אמיתית ובין אם מלאכותית, מקומה של מחלוקת זו להתברר בתיק העיקרי לאחר שיגישו המערערים בקשה למתן רשות להתגונן ובה יציגו את עמדתם ותחשיבם.

כל טענותיהם של המערערים הינן בגדר טענות הגנה שיש לטעון בבקשה למתן רשות להתגונן ואין לטענות כל קשר לטענה הדיונית בדבר מחיקת הכותרת.

5.העתירה לסילוק התביעה על הסף בהתאם לתקנה 100 (3) לתקנות סדה"א מבוססת על ה טענה כי חישוביו של המשיב אינם נכונים באופן שחישב את פסה"ד שניתן כנגדו שלא כהלכה לרעת המערערים.

המערערים מציגים, במסגרת עתירה דיונית, תאוריה חשבונאית שלא נבחנה ועל בסיסה מבקשים כי התביעה נגדם תמחק על הסף, עתירה משוללת כל יסוד.

הלכה פסוקה שסילוק התובענה על הסף תעשה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן כאשר ברור על פניו כי אין ממש בתביעה, ולעניינינו כי שוויו של נושא התובענה נישום בחסר.

נקודת המוצא של המערערים בעניין זה עדיין לא נקבעה כנכונה כדי שיהיה על המשיב לתקן את הכתב.

6.באשר לבקשה להארכת מועד להגשת תגובה לבקשה להטלת עיקול זמני, בקשה זו לא הוכרעה בהחלטת הרשם שקבע כי בעניין העיקול על המערערים להגיש בקשה ערוכה כדין.

כפי שקבע הרשם כי אין לראות בהחלטתו אישור להארכת מועד להגשת בקשה לעניין העיקול הזמני, אף אני לא מתכוון להתייחס לעניין בפסק דין זה אשר יוכרע אם וכאשר תוגש בקשה מתאימה.

7.הערעור נדחה בזאת.

המערערים ישלמו למשיב הוצאות הערעור בסך של 3,500 ₪.

על המערערים המבקשים להתגונן כנגד התביעה להגיש בקשה למתן רשות להתגונן תוך 30 ימים ממועד פסק דין זה.