ת"ת 9655-03-14 סלקום ישראל בע"מ נ' גולדמן

1.בלשכת ההוצאה לפועל בת"א הגישה התובעת כנגד הנתבע כתב תביעה על סכום קצוב בסך של 15.789.52 ₪ וזאת בגין חיובים אשר לטענת התובעת חב לה הנתבע בגין שירותים שהעניקה לו וכן בגין ציוד שרכש ממנה.

2.בהתנגדותו לביצוע התביעה הנ"ל, טוען הנתבע כי אין הוא חייב סכום כלשהוא לתובעת שכן אין כל יריבות בינו לבין התובעת וזאת לנוכח העובדה כי במסמכי ההתקשרות מופיעה כלקוח חב' ארז א.ד.ש. בע"מ (להלן: החב') ולא הוא לקוח עצמאי.

3.הנתבע הגיש תצהיר שכל מה שנאמר בו הינו כי כל האמור בהתנגדות הוא אמת.

4.לטענת התובעת המדובר בתצהיר שאינו ערוך כדין ואינו בהתאם להלכה הפסוקה ולפיה אין לערוך תצהיר על ידי אזכור והפניה למסמך אחר. הדרישה לעריכת תצהיר כדין ובו נדרש הנתבע להיכבד ולפרט מבחינה עובדתית את פרטי הגנתו היא מהותית ולא טכנית. על תצהיר מסוג זה לא ניתן לחקור בחקירה נגדית את המצהיר.

5.על פי ההלכה הפסוקה ככל שבית המשפט ישכנע כי בידי הנתבע הגנה ולו בדוחק כנגד התביעה הרי שגירסת ההגנה המועלית בתצהיר היא זו המשמשת כתב הגנה ובהעדר גירסה בתצהיר אין מקום להעתר לבקשה.

6.מעיון בנספחים שצורפו לכתב התביעה עולה כי מצד אחד מופיע מסמך אחד שבו נרשם כי הלקוח היא החב' ומצד שני מול שם החב' מופיע מס' ת.ז. של הנתבע ולא מספר הח.פ. של החברה. יתרה מכך, באף אחד מהמסמכים לא מוטבעת חותמת החב', אלא אך חתימתו של הנתבע בלבד.

בחלק אחר של המסמכים מופיעים השם "ארז גודלמן ושרה" ואף בהם מופיעה חתימתו של הנתבע בלבד.

7.במסגרת הדיון בבקשה לרשות להתגונן אין מקום לבירור טענות ההגנה לגופן, והדיון מצטמצם לשאלה אחת ויחידה והיא: האם הצליח הנתבע לשכנע את בית המשפט בקיומה של הגנה לכאורה הראויה להיות מוכרעת בדיון רגיל.

8.עוד נקבעה בהלכה הפסוקה כי מקום בו לוקה הגנת הנתבע בחוסר בהירות או שהיא נראית על פניה קלושה ביותר, תותנה הרשות להתגונן בהפקדת ערבות.