ת"ת 9264-03-14 סלקום ישראל בע"מ נ' לוקש

התנגדות לתביעה בסכום קצוב.

המשיבה הגישה ללשכת ההוצל"פ תובענה בסכום קצוב בגין שירותים שנתנה למבקש, בסכום של 13,369 ₪. המבקש, באיחור, הגיש התנגדות ועמה בקשת ארכה להגשת ההתנגדות. טענתו, בהתנגדותו: כי המשיבה חייבה אותו במהלך הקשר ביניהם בסכומים דימיוניים, הוא פנה למועצה לצרכנות ולמשרד התקשורת בתלונה על כך, וכי עבר בינתיים לחברה אחרת שם הוא משלם סכום נמוך בהרבה. המדובר בהתנגדות קצרצרה שהמבקש ערך בכתב ידו, ואין בה פירוט מעבר לאמור. אשר לאיחור בהגשת ההתנגדות טען, אף זאת ללא פירוט, כי רק שבועיים קודם לכן למד על הליך ההוצל"פ.

דיון בהתנגדות התקיים לפניי ביום 10.9.14. בפתח הדיון הודיע המבקש כי הוא חפץ בייצוג משפטי ועל כן הוא מבקש דחייה, שכן הוא חושש כי ללא ייצוג יפסיד בדינו. למותר לציין כי לא הייתה כל חובה להיעתר לבקשתו, בשים לב לעיתויה. ועם זאת, דווקא כיוון שמדובר בהתנגדות בעייתית וחפה מטענות משפטיות (כפי שהבהרתי מפורשות בהחלטתי) ראיתי לנכון ליתן למבקש את השהות הנוספת ליטול ייצוג משפטי על מנת להביא את ריבו כיאות לפני בית המשפט; זאת תוך חיוב המבקש בהוצאות הישיבה. הבהרתי כי אם לא תימסר הודעה מעדכנת מטעם המבקש עד יום 16.10.14 בעניין השקפתו אשר להמשך הדיון, אכריע בבקשה, וזאת לאחר שהמשיבה לא עמדה על קיום חקירות.

חופשת הסוכות חלפה לה, ועד הנה לא באה הודעה מטעם המבקש. אין אלא להניח כי אותה השתהות שמנעה נטילת ייצוג משפטי בידו בחודשים שלאחר הגשת התביעה להוצל"פ, ובחצי השנה שחלפה מאז הגיש התנגדותו, לא נשתנתה בכמעט חודש ומחצה שחלפו מאז הדיון. המבקש, שיודע כי הוא נתון להליך משפטי, לא טרח אפילו למסור הודעה מעדכנת, קל וחומר בקשה לתיקון ההתנגדות ובקשת הארכה. לא ניתן להמתין עד אין קץ, והגיעה אפוא עת הכרעה. זו תינתן על יסוד הבקשות, כפי שהובהר מראש כי ייעשה בהיעדר הודעה.

דין הבקשות להידחות.

אשר לבקשת הארכה: היא נעדרת פירוט ותימוכין באשר למועד מסירת האזהרה למבקש, לשיטתו, ואין כל דרך לדעת מתי קיבל אותה והאם אכן, בניגוד לנתונים שעמדו בתיק ההוצל"פ, הגיעה האזהרה לידיו באיחור. חרף מחדל דיוני זה, אילו היה המבקש מציג התנגדות שלגופה יש בה טעם, ניתן היה להתגבר על מחדל זה בדרך של פסיקת הוצאות. אולם לגופה של התנגדות, אין בה דבר.

אשר להתנגדות: בהתנגדותו טוען המבקש לחיוב "אסטרונומי", "דימיוני" ועוד כינויים. ברם בניגוד לתביעה, המפורטת כל צרכה, ההתנגדות נותרה חפה מכל פירוט עובדתי ואף מכל טענה משפטית. התנגדות, על מנת שתיבחן ותוכל לבסס רשות להתגונן, חייבת להיות מפורטת (ראו: בש"א 216/89 אברהמי ובניו חברה לבנין בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מג(2) 172 (1989)). התנגדות שכל שנטען בה שהוא שסכום התובענה שגוי, וזאת בלא הסבר מזערי שבמזערי מדוע גורס המבקש כי כך הוא המצב, או מהו סכום החוב הנכון לשיטתו (ככל שהנתונים אמורים להיות בשליטת המבקש) – אינה התנגדות שיכולה להתקבל.

נוכח האמור, וחרף הגישה הליברלית הנוהגת בעניין מתן רשות להתגונן, עסקינן בבקשה שיש לדחותה. בקשת הארכה נדחית אפוא, ולמעלה מן הצורך (בהיעדר ארכה) – גם ההתנגדות עצמה. המשיבה רשאית להמשיך ולפעול בתיק ההוצל"פ (02-66510-13-0).

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים.

ניתן היום, כ"ז תשרי תשע"ה, 21 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.