ת"ת 66128-03-15 בנק הפועלים בע"מ נ' טליעה

התנגדות לביצוע תביעה שסכומה קצוב.

הנתבע טוען כי כתב התביעה אינו מכיל פירוט הנסיבות הרלוונטיות ,הבנק עבר על הוראות חוק הבנקאות (שירות ללקוח) תשמ"א – 1981 . הטעה את הנתבע והסתיר ממנו מידע והפר את האיסורים שבסעיפים 3 ו 4 לחוק הנ"ל וכן את כללי הבנק (שירות ללקוח ) גילוי נאות ומסירת מסמכים) תשמ"ב 1992.

לגופן שלו עובדות טוען הנתבע כי הבנק לא הסביר לו את משמעות היותו ערב לחובה של החייבת ואת כל השלכות המתקבלות מהיותו ערב. עוד מוסיף הנתבע כי איילו הסביר לו הבנק את היותו ערב, כי אז "לא הייתי חותם על כתב הערבות ולא הייתי מתקשר אתו בכל דרך שהיא".

זאת גם זאת, "במשך כל הזמן הרלוונטי לתביעה לא קיבלתי מהבנק מכתב התראה אחד כי החייבת אינה עומדת בהסכם ההלוואה ולא משלמת את התשלומים החודשיים".

טענה נוספת היא שהבנק לא הקטין את הנזק ו - "לא פעל כדי הצורך על מנת לגבות את החוב מהחייב בעת התגבשות החוב וכעת זה האחרון הבריח נכסיו". החייבת נטלה את ההלוואה מהבנק ביום 20.6.2013 ורק בחודש מרץ 2014 כמעט כעבור שנה עזבה אתה הארץ. למרות שהיא הפסיקה לשלם את התשלומים החודשיים כבר בסמוך למועד נטילת ההלוואה. הבנק התרשל ולא פעל לגביית החוב מהחייבת, לא הטיל עיקולים על נכסיה ו/או על חשבונה בבנק ואף לא ביקש צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד החייבת למרות שיכל והיה עליו לעשות כן.

עוד טוען הנתבע כי הבנק התרשל בכך ש - "לא קיבל בטוחה מהחייב בדרך של שעבוד נכסים. שונים"

לטענת הנתבע , קיים קשר סיבתי בין אי קבלת בטוחה מהחייבת על דרך של שעבוד לבין הגשת התביעה נגדו שכן אילו הייתה בטוחה בגובה סכום החוב, לא היה צורך בהגשת התביעה. (ראו סעיף 14 סיפא לתצהיר).

בסעיף 15 טוען הנתבע כי הבנק "לא פעל על מנת להיפרע מ"נכסי החייבת אשר שווים בערכם מעל לסכום החוב" . באם הבנק היה מטיל עיקול על נכסים אלה עובר להגשת התביעה, כי אז נכסים אלה לא היו נמכרים ו/או מוברחים "והחייבת היה מכסה חובו לבנק" . "כעת בא הבנק ובשל מחדלו מבקש להיפרע ממני".

בישיבה שהתקיימה לפני ב - 18.6.2015 טען בא כוח הנתבע כי מרשו לא קיבל שום התראה. נציגת הנתבע טענה כי נשלחה לחייבת התראה והיא המשיכה לשלם עד למועד שהוחלט להעמיד את ההלוואה לפירעון מידי בגין שלושה פיגורים . התראה נשלחה גם לערבים בדואר רשם . אילו החייבת לא יצאה לחו"ל היה הבנק תובע גם אותה ביחד עם הערבים.