בת"ת
בית משפט השלום פתח תקווה
|
63713-03-16
17/08/2016
|
בפני הרשם:
הבכיר אייל דוד
|
| - נגד - |
המבקש::
רועי מצאפי
|
המשיבים::
1.און ראם2.אולג לפידוס3.אור אמרגי4. אבישי הוניג
|
| החלטה |
1.בפני 4 התנגדויות מאוחדות שהגיש המבקש לביצוע 4 שיקים שהגישו המשיבים לביצוע . סכומי השיקים של המשיבים הם כדלקמן: משיב 1- 22,500 ₪, משיב 2- 35,750 ₪, משיב 3- 33750 ₪ משיב 4- 22,500 ₪ .
2.בדיון שתקיים בפני נחקר המבקש על תצהירו וב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם.
3. ב"כ המבקשת חזר על הטענה כי בין המבקש למשיבים נכרת זיכרון דברים אשר נוסח כהסכם שמדבר על הסכמות. הצדדים נועצו בעורכי דין והגיעו להסכם מחייב שהשתכלל בהתנהגות, המשיבים החלו לעבוד בפועל בעסק והעסקה השתכללה ולכן דין ההתנגדות להתקבל . [ (עמ' 5 לפרוטוקול, שורות 14 – 17).
ב"כ המשיבים טען, מנגד, כי אכן הוחלפו טיוטות הסכם ביו הצדדים אך המשיבים לא חתמו על הסכם מחייב אלא ביקשו רק לבדוק את העסק היטב, לקבל מסמכים מהמבקש ולראות הפעילות השוטפת של העסק. לא השתכלל הסכם לאחר חתימת זיכרון הדברים ולכן על המבקש להשיב למשיבים את הכספים ששילמו לו ולכן דין ההתנגדות להידחות.(עמ' 6 לפרוטוקול שורות 1-2 ,16-19).
דיון
4.לפי הוראות סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, תידון התנגדות לביצוע שטר כדרך שדנים בבקשת רשות להתגונן. בית המשפט העליון, בע"א 465/89 בן צבי נ. בנק המזרחי, פ"ד מ"ה (1) 66, מפי כב' השופט (כתוארו אז) דב לוין, סיכם היטב את ההלכה הבסיסית הנוגעת לבקשות רשות להתגונן, והדברים נותרו באיתנותם עד היום (שם, בעמ' 69-70):
"לא במהרה ייעשה שימוש ותוכרע תובענה בסדר דין מקוצר על-פי כתב התביעה ונספחיה בלי לתת לנתבע רשות להתגונן, זאת משום ש'סדר הדין המקוצר משמש את המטרה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו...' ... ולעניין זה, 'אין לקבוע שהענין הוא כך אלא אם תצהיר הנתבע לא גילה "הגנה לכאורה"'... מכיוון שכך: 'די לו (לנתבע - ד' ל') להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן, שאם לא יעשה כן, יכריע למעשה כבר בתובענה גופה והנתבע יצא מקופח'... "
5.זאת ועוד. הלכה היא כי בשלב זה של בקשת רשות להגן, על בית המשפט לבחון האם למבקש רשות להגן עומדת הגנה, ולו בדוחק:
"בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה... בשלב בחינת הבקשה למתן רשות להתגונן בית המשפט אינו בודק את מהימנות הנתבע או את הראיות לגופן, אלא בוחן הראיות על פניהן, כפוף למה שמתגלה בחקירה שכנגד על האמור בתצהיר... באין חקירה כזו עומד לפני בית המשפט אך האמור בתצהיר, ובית המשפט בוחן אם יש בדברים אלה כדי לבסס הגנה, ולו בדוחק, נגד התביעה" (כבוד השופט שמגר בע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה נ' Warner, פ"ד מו(2) 273, 277 ; ראה דבריו של כבוד השופט רובינשטיין בע"א 527/07 מזל נחום ואח' נ' קרן אהרונסון בע"מ (פורסם במאגר משפטי)).
6.בע"א 5480/98 מנורה נ' אבו, פ"ד נב(2) 476, 479 נקבע מפי הנשיא כבוד השופט ברק (כתוארו אז), כי במסגרת בקשת הרשות להגן
"נותן בית המשפט דעתו למשקלן המהותי של טענות הנתבע, לזיקתן לתביעה ולביסוסן... בית המשפט אמנם אינו בוחן את מהימנות העדויות שמביא הנתבע ואינו בוחן את סיכויי הגנתו... אך הוא נדרש להכריע בבקשת הרשות להגן על פי החומר המצוי בפניו..." .