בת"ת
בית משפט השלום כפר סבא
|
61638-06-15
29/12/2015
|
בפני הרשם:
הבכיר צוריאל לרנר
|
| - נגד - |
מבקש:
משה חיים נתיב
|
משיבה:
סלקום ישראל בע"מ
|
| פסק דין |
בפני תביעה כספית, בסך של 610 ₪ (קרן, לא כולל הוצאות ושכ"ט). התיק נפתח בהוצאה לפועל (תיק 560884-03-15), עת הוגשה לביצוע התביעה. המבקש הגיש התנגדות.
היום נדונה ההתנגדות בדיון אשר התנהל באופן בלתי פורמאלי, ובנסיבות, הסכימו הצדדים להכרעה על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, בלא נימוקים, ובהסתמך על כתבי הטענות, ועל הטענות שעלו בעל פה, שלא לפרוטוקול. כך הסכימו הצדדים, וטוב שכך הסכימו, שכן "יפה כוח פשרה מכוח הדין" (תוספתא, סנהדרין א', ט"ו).
בקליפת אגוז: אין חולק, כי המבקש היה לקוח של המשיבה עד מועד מסוים, אולם גם לאחר אותו מועד המשיך להיות מחויב בתשלום חודשי קבוע, אותו שילם בתחילה אולם חדל לשלם. מתברר, כי החוב הנתבע הוא יתרת התמורה בעד מכשיר סלולרי שרכש המבקש בתשלומים. עיקר המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלת ההוצאות וההפרשים שהתווספו על חוב הקרן.
"פסיקה בדרך של פשרה פירושה שבית המשפט לא ידרש להכריע את הדין ולתת פסק דין על פי קביעה שבעל דין זה או אחר צודק במחלוקת על פי הוראות החוק או הדין אלא משמעותה שביהמ"ש יתן פסק דין על דרך הביניים והמיצוע שבין טענות שני הצדדים." (ר' ת.א. (ב"ש) 187/93 – פרץ אשר נ. קופ"ח של ההסתדרות, תק-מח 95(3), 240).
מהסכמת הצדדים, כאמור, יש לראות את כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך שנתגלע בינו לבין חברו בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת. הסכמה זו טומנת בחובה את נכונותו של כל צד שלא לעמוד בתוקף על כל טענותיו בבחינת "ייקוב הדין את ההר", אלא לקבל מענה הולם למכלול הסיכונים והסיכויים העומדים בפניו (ראה רע"א 5192/01 די וורולי נ' הלין (תק-על 2002(1), 408)).
לאחר ששקלתי את הסיכויים והסיכונים של שני הצדדים, בהתחשב במכלול טענותיהם, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק, כסילוק סופי ומוחלט של כל טענות הצדדים בעניין זה, לחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך כולל של 990 ש"ח.
סכום זה ישולם תוך 45 יום מהיום, אחרת יצבור הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל. במקרה כזה, יחודשו הליכי ההוצאה לפועל בתיק 560884-03-15 לגביית הסכום הפסוק, כאמור לעיל.
ניתן היום, י"ז טבת תשע"ו, 29 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.
