ת"ת 60925-03-15 עיריית חיפה נ' צלנקו

לפניי התנגדות לביצוע תביעה ובקשה להארכת המועד להגשתה.

עניינה של התביעה חיובי ארנונה בגין החזקת המבקש, כנראה כשוכר, בנכס ברח' שיכון עירוני 1, חיפה. המבקש טוען כי אין לו כל קשר לנכס, וכי רישומו כמחזיק נעשה על בסיס מסמכים מזוייפים.

רוב התנגדותו מכילה מסמכים מתיק ת.א. (שלום חיפה) 42319-10-14 עיריית חיפה נ' דלנקו (קבוע להוכחות בפני כב' השופטת עדוי ליום 1/6/16) ומעת"מ (מחוזי חיפה) 4664-06-14 צלנקו נ' עיריית חיפה, עקב חיובו בארנונה בגין הנכס ברח' ההסתדרות 241 או 249 (מס' הבית נכתב אחרת במסמכים שונים).

הארכת מועד

ההתנגדות והבקשה להארכת מועד הוגשו ביום 23/3/15, כאשר האזהרה נמסרה, כמעודכן בתיק, וכפי שהוצג היום, ביום 24/8/14. בתצהירו טען המבקש כי לא קיבל את האזהרה וכי היא נמסרה, לכאורה, לאדם שאינו בן משפחתו בכתובת שאינו מתגורר בה (סעיף 5 לתצהיר). בדיון אישר המבקש כי למרות שלטענתו שעזב את המען, רח' אצ"ל 1, קרית ים לפני כ-12-13 שנה, זו הכתובת המעודכנת במשרד הפנים, וכי לא עדכן את הכתובת מאחר והוא מחליף כתובות רבות. המבקש סרב לציין מה מענו הנוכחי (פרוטוקול, עמ' 5, שורה 17 עד עמ' 6, שורה 7), אך אישר בבירור כי כתובת גרושתו ברח' אצ"ל 1 מהווה כתובת למסירת כתבי בי דין עבורו (שם, עמ' 6, שורה 7), וכי היא מעבירה לו את דברי הדואר שהיא מקבלת עבורו (שם, עמ' 1, שורות 21-26). המבקש אישר שיש לו בן בשם מיכאל, אך טען כי הוא מתגורר בתל אביב, ורק מבקר את אמו לעיתים, לא שלל אפשרות, שקיבל עבורו את האזהרה, אך טען שאפשר שלא מסר לו אותה עקב שכחה (שם, עמ' 2, שורות 7-10).

טענות המבקש קלושות ודחוקות, סותרות אחת את רעותה, ומעמידות את עדותו באור בלתי מחמיא.

לא מצאתי מקום לראות את מכתב ב"כ המבקש מחודש נובמבר 2014 כאסמכתא לידיעת המבקש אודות ההליך, מאחר ולא נזכר בו מס' תיק ההוצל"פ, ומאחר ואין חולק כי המבקש היה מקבל ומקבל עד היום דרישות תשלום מהמשיבה. אפשר כי הדבר מעיד על קבלת מכתב ההתראה, אך מועד זה אינו קובע את המועד להגשת ההתנגדות.

לאור הודעת ב"כ המשיבה מהיום כי הליכי ההוצל"פ, שנזכרו בחקירתה לא הביאו לתוצאה, שיש בה להעיד על ידיעתו על ההליך (פרוטוקול עמ' 3, שורות 4-10, וסיכומים, עמ' 8, שורה 31 עד עמ' 9, שורה 9), הרי שאין בכך אימות לידיעתו על פתיחת תיק ההוצל"פ, חלף מסירה מלאה.

אני קובעת כי המסירה לבן, מיכאל, שסירב לחתום, ושאינו גר עמו, אינה מהווה מסירה כדין, וידיעת המבקש לא הוכחה באופן ודאי, שיחליף מסירה כדין.

לאור הספק בעניין הידיעה, נדון בנימוקי ההגנה, שהם השיקול בעל המשקל הרב יותר, באשר על מחדלים דיוניים ניתן לכפר בהפקדה או בהוצאות.