ת"ת 6082-01-17 בנק לאומי לישראל בעמ נ' בריה

1. ביום 30.3.16 הגיש התובע נגד הנתבע ללשכת ההוצל"פ תביעה על סכום קצוב ע"ס 22,952

₪ בגין הלוואה מיום 9.6.15 ע"ס 25,630 ₪ בו נוצר פיגור ביום 30.8.15 ובגין יתרת חובה

בסך של 10 ₪ בחשבון העו"ש .

לכתב התביעה צורפו חלק ממסמכי פתיחת החשבון , פירוט תנועות אחרונות בחשבון העו"ש

, טופס מצב לקוח בהלוואות , אישור בדבר גובה הריבית , מכתב התראה ואישור מסירה.

2. הנתבע הגיש התנגדות במועד אליה צירף , משום מה , גם בקשה להארכת מועד .

הנתבע מבקש להזמין את העו"ד של הבנק לדיון כדי להבהיר כמה דברים נכונים ולא

נכונים . הנתבע מודה בחוב בסך של 10,000 ₪ ולא מבין איך החוב אותו הוא נדרש

לשלם בתיק ההוצל"פ הגיע לסך של 27,310 ₪. הבנק ביקש ניירת . הנתבע שלח ניירת

לפיה הוא נכה , לא עובד ויש לו בן נכה , אך הבנק דחה את בקשתו להסדר .

הנתבע מסוגל לשלם 500 ₪ כל 28 לחודש .

3. לאחר עיון בכתב התביעה ובהתנגדות הגעתי לכלל מסקנה כי דין ההתנגדות להידחות

מהטעמים שיפורטו להלן .

4. במסגרת התנגדות על המתנגד לפרט את טענות ההגנה שלו . במקרה שלפני הטענה

היחידה שהועלתה אינה מפורטת במידה המצדיקה דחייתה . הנתבע לא מסביר מדוע