ת"ת 59565-02-15 עיריית רמת גן נ' גרטלר

1. בפני התנגדות לביצוע תובענה אשר הוגשה על ידי המשיבה לתשלום חובות ארנונה ומים בשלושה נכסי מקרקעין של המבקשת בתחומה של המשיבה ובסך כולל של 5,663 ₪.

לטענת המבקשת מדובר בשלוש דירות המושכרות על ידה לדיירים וכי המשיבה אינה זכאית לגבות ממנה את חלקו הארי של החוב משום שהחזקה בהן בזמנים הרלוונטיים לא היתה בידיה אלא בידי השוכרים.

המשיבה צירפה לכתב התביעה מצב חשבון של שלושת הנכסים כמפורט להלן:

• נכס מס' 1580024105000 (להלן: "נכס 105")

  חוב ארנונה משנת 2010 בסך 1,498 ₪ וחוב מים משנת 2010 בסך 509.90 ₪

• נכס מס' 1580024106000 (להלן: "נכס 106")

  ארנונה מ 1.1.14 עד 2.4.14 בסך 1,244 ₪; ארנונה משנת 2013 בסך 1,883 ₪.

• נכס מס' 1580024108000 (להלן: "נכס 108")

  ארנונה משנת 2008 בסך 387 ₪ ומים משנת 2009 בסך 64.30 ₪.

   

  2. טענות המבקשת :

  א. נכס 105:

  המבקשת צירפה להתנגדות הסכם שכירות המסתיים ביום 30.9.10 אך השוכרת עזבה את הנכס ביום 29.2.10 בהסכמה והחל מיום 10.3.10 החזיקה בדירה שוכרת חדשה אשר הודעה על כך נמסרה למשיבה ביום 10.3.10. הדירה, טוענת המבקשת, היתה בחזקתה 9 ימים בלבד וללא חיוב במים.

  ב. נכס 106:

  הדירה הוחזקה על ידי דיירים על פי הסכם שכירות המסתיים ביום 30.11.13 אך הדיירים עזבו קודם לתום התקופה לאחר שפרצה שריפה בדירה. לטענת המבקשת יש לחייב את הדיירים עד תום תקופת השכירות על פי הסכם השכירות למרות שלא שהו בה. עוד טענה המבקשת ביחס לנכס זה כי בכוונתה לעתור לפטור מארנונה מאחר והחל מיום 30.11.13 הדירה אמנם היתה בחזקתה אך נערכו בה שיפוצים לשם השבתה למקום הראוי למגורים. לטענתה לא פנתה בבקשה כאמור עד היום מאחר ולא קיבלה דרישת תשלום בגין תקופה זו.