ת"ת 58985-06-14

1.בפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות נגד תביעה בסכום קצוב.

המשיבה תבעה את המבקשת לתשלום סך של 35,436 ₪ בגין יתרת חוב.

2.המבקשת טענה בתצהירה כי היא אינה חתומה על אישור המסירה ומי שחתום עליו הינו גיסה, נביל, שאינו מתגורר עמה.

לגוף התביעה, טוענת המבקשת כי היא מעולם לא התקשרה בהסכם עם המשיבה לקבלת ציוד ו/או שירות כלשהם וכי החתימה המתיימרת להיות חתימתה, זויפה.

3.הצדדים הוזמנו לשמיעת הבקשות בפני ליום 27.4.15. המצהירה נחקרה על תצהירה. מתברר כי בין לבין הוגשה בקשה לפריסת החוב בתשלומים במסגרת תיק ההוצאה לפועל לפני כשנתיים, אך המבקשת הכחישה זאת וטענה כי אולי בעלה עשה כך, ללא ידיעתה, היא הכחישה שחתמה על תצהיר בתמיכה לבקשת הפריסה.

ראה דבריה בעמ' 1 שורות 18-29.

המבקשת הכחישה שהחתימה על הסכם ההתקשרות עם המשיבה היא חתימתה, וטענה כי העובדה שנמסר העתק צילומי מתעודת הזהות שלה למשיבה אינה מצביעה על התקשרות וכי ייתכן ובעלה עשה שימוש בה.

הצדדים סיכמו בפניי את טענותיהם.

4.הבקשה להארכת מועד

הטענה כי המסירה בוצעה לגיס פועלת לטובתה של המבקשת, שכן קבלת האזהרה הינה בעלת חשיבות וגוברת על כלל הידיעה על קיום תיק הוצל"פ.

המבקשת טענה לזיוף חתימתה על ההסכמים וגם טענה זו הינה טענת הגנה שיש לקחתה בחשבון בבקשה להארכת המועד. אם כן, נוכח המסירה לגיס ונוכח טענת הזיוף אני מאריך למבקשת את המועד להגשת ההתנגדות למועד שבו הוגשה ההתנגדות.