ת"ת 58317-05-15 מעוף שירותי הדרכה (2004) בע"מ נ' מנשירוב

הזוכה הגישה לביצוע כנגד החייבת, תובענה על סכום קצוב.

כתב התביעה מציין, כי החייבת התקשרה עם הזוכה לקבלת שירותים ממנה, ביום 8/7/13, עת חתמה על נספח א' (טופסי רישום לקורסים).

יתרת חובה של החייבת לזוכה, על פי כתב התביעה בא לידי ביטוי בסכום התביעה המשוערך ליום הגשתה ובסך הכל כ- 7,442.00 ₪.

החייבת הגישה התנגדות בתוך המועד הקבוע בחוק.

ההתנגדות נסמכת בתצהיר המבקשת ובשלל מסמכים. המבקשת מצהירה, כי אכן הגיעה אל משרדי המשיבה, התעניינה בקורס מזכירות בכירות, נפגשה עם אילנה (יועצת), הודיעה לה, עודה מתלבטת האם להירשם אם לאו, הואיל והיא מתעתדת להתחתן.

מוצהר כי אילנה ענתה: "...אין שום בעיה לבטל ולקרוע את הטופס...", עוד מצהירה המבקשת כי לא נתנו לה לקרוא על מה היא חותמת, כי לראשונה ראתה על מה חתמה לאחר קבלת מכתב הדרישה שכן לא קיבלה עותק מהמסמך עליו חתמה.

בשלהי נובמבר 2014 הגיעה המבקשת אל משרדי המשיבה והודיעה לאילנה הנ"ל, כי אינה רוצה "לעשות" את הקורס ואינה יכולה לממן את התשלום המתחייב. האחרונה ענתה לה: "...אין בעיה ביטלתי ואני אקרע את הטופס...". מס' חודשים לאחר מכן, פנתה המשיבה אל המבקשת טלפונית לבדוק האם היא באה לקורס אם לאו, והמבקשת השיבה: בשלילה, וחזרה על מה שהודיעה לאותה אילנה, מכל מקום לא ידוע לי אם הקורס התקיים אם לאו.

ביום 11/10/15 עמדה המבקשת לחקירה נגדית אישרה, כי היא חתומה על גבי נספח א' של כתב התביעה (טופס רישום, הסרוק באופן שמרבית המודפס בו אינו קריא – ש.ר). המבקשת העידה כי אינה זוכרת האם שלחה או לא שלחה למשיבה טופס באמצעות פקס בחנות בה עבדה באותה עת ("עונות").