ת"ת 5785-01-15 רשות השידור/ המשרד הראשי נ' נסראוי

1.לפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות וכן התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב.

2. בכתב- התביעה בקשה המשיבה מהמבקשת תשלום בגין חוב אגרת טלוויזיה עבור השנים 2001 – 2007, בסך של 5046 ₪.

3. בתצהיר התומך בבקשה להארכת מועד ולמתן רשות להתגונן טוענת המבקשת כי היא מעולם לא קיבלה אזהרה בתיק ההוצאה לפועל וכי נודע לה עד פתיחת התיק רק לאחר שהוטל עיקול במסגרת התיק. לטענתה, החתימה על אישור המסירה זויפה ואינה חתימתה.

לגוף התביעה טוענת המבקשת כ מעולם היא לא החזיקה במקלט טלוויזיה.

4. התקיים דיון בפניי ביום 29.11.15 שבמסגרתו נחקרה המבקשת על תצהירה. בפני המבקשת הוצג אישור מסירה מש/1 שלכאורה מופיעה חתימה המתיימרת להיות חתימתה והיא נשאלה על החתימה והיא טענה שזו לא חתימתה. נשאלה המצהירה אם היא יודעת מי חתם בשמה והיא השיבה כי יש כמה נשים שעונות לשם סמאהר נסראוי במגדאלכרום עיר מגוריה.

לגוף התביעה חזרה המבקשת וטענה כי לא היה ברשותה מקלט טלוויזיה ואינה חייבת למשיבה.

דיון והכרעה:

5. אשר לבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות בית המשפט ייעתר לבקשה אם נוכח כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים הארכת מועד. בשנים האחרונות נוטה הפסיקה להגמיש את הדרישה לטעם מיוחד, בעיקר במקרים בהם מדובר בהליך ראשון בפני הערכאה הדיונית בהם לא היה למבקש כל יומו בבית משפט. בית המשפט מייחס משקל למידת האיחור בהגשת ההליך, ומהות הטענת שהציג שהמבקש. ראה ד. בר אופיר "הוצאה לפועל הליכים והלכות", מהדורה שביעית נובמבר 2012.

6. בענייננו לכאורה הוכחה המסירה אך מדובר בהליך ראשון של המבקשת בפני ערכאה דיונית ומועלית על ידה טענה כי מעולם לא החזיקה במקלט טלוויזיה כאשר לתביעה לא צורפה ראייה פוזיטיבית המוכיחה כי המבקשת החזיקה במקלט טלוויזיה . דו"ח הסוחרים אינו יכול בשלב זה להוות ראייה מכריעה ,מכיוון שטרם ניתנה למבקשת הזדמנות לחקור את הסוחר. זאת ועוד , מדובר בחיובים ישנים החל משנת 2001. על כן ונוכח השיקולים דלעיל וסיכויי הנתבעת לזכות ברשות להתגונן דהיינו הצבעה על הגנה לכאורה אני נעתר לבקשה ומאריך למבקשת את המועד להגשת התנגדותה.

על התפתחות הפסיקה בעניין הארכת מועד והטעמים המיוחדים ראה בש"מ 62229/11 שפרה דון יחיא נ. הוועדה המקומית.

פסק דין מיום 10.1.12 (פורסם בנבו).

ראה גם בע"מ 1406/12 פלוני נ. פלונית, פס"ד של בית המשפט העליון מפי כב' השופט דנציגר מיום 20.3.12 (פורסם בנבו9.