ת"ת 55635-03-14 בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ נ' פטרוציו

1. המשיב הגיש נגד המבקשת תובענה בסכום קצוב, בגין יתרת חובה בהלוואה שלה ערבה. כנגד תובענה זו הגישה המבקשת התנגדות, וזו עומדת בפניי.

המשיב ויתר על חקירת המבקשת על תצהירה, ולפיכך הוריתי לצדדים לסכם טענותיהם בכתב. המבקשת לא הגישה סיכומיה, על אף חלוף המועד לכך, ואילו המשיב הגיש סיכומיו.

2. במסגרת ההתנגדות לביצוע התובענה הודתה המבקשת בהיותה ערבה להלוואה שנטלו הלווים העיקריים, הלוואה בסך 50,000 ₪ מיום 15.1.08. כן אישרה המבקשת בהתנגדותה, כי הלווים העיקריים לא עמדו בהחזרי ההלוואה, ועל כן נדרשה במכתב הבנק המשיב מיום 31.1.11 לפרוע את יתרת ההלוואה.

לטענת המבקשת, עם קבלת מכתב הדרישה האמור, וביום 15.2.11, פנתה בכתב למשיב וביקשה פרטים ומסמכים שונים אודות יתרת ההלוואה. המשיב לא ענה למכתב זה.

רק בחלוף זמן רב, לטענת המבקשת, ביום 25.12.13, שלח המשיב למבקשת התראה טרם הגשת תובענה בלשכת ההוצאה לפועל.

לטענת המבקשת, בכך שהמשיב לא נענה לפנייתה, לא המציא לעיונה מסמכים ופרטים נוספים, נמנעה ממנה האפשרות לפרוע את ההלוואה לאחר שהלווים העיקריים הפסיקו לשלמה. כן טוענת המבקשת, כי המשיב גרם לכך שיתרת ההלוואה צברה ריבית נוספת, וסכום שעמד על 34,829 ₪ בעת הגשת התביעה נגד הלווים תפח לסכום כולל של 54,000 ₪ לערך לעת הגשת התביעה נגדה.

3. לטענת המשיב, אין בפי המבקשת הגנה כל שהיא, ולמעשה מטרת ההתנגדות הייתה לדחות את הקץ, ותו לא. לא בכדי לא הגישה המבקשת סיכומים כל שהם.

המבקשת מודה בקבלת דרישת הבנק מתחילת 2011, ואף אם לא נענתה פנייתה לקבלת מסמכים (והמשיב אינו מאשר קבלת הפנייה משנת 2011) הרי שהמבקשת לא עשתה דבר על מנת לברר מדוע לא נענתה, ועל מנת לסלק את החוב מאז. החוב אמנם צבר ריבית, הצמדה והוצאות, אך אין למבקשת אלא להלין על עצמה, לאור האמור.

4. לאחר שעיינתי היטב בתצהיר ההתנגדות, ואף שמתי לנגד עיני את ההלכה לפיה רשות להתגונן תינתן אף בשל הגנה דחוקה, מצאתי כי למעשה אין בפי המבקשת הגנה מפני התביעה, ולו בדוחק.