ת"ת 54637-03-14 רשות השידור/ המשרד הראשי נ' מנסור ואח'

בפני התנגדות לביצוע תביעה ע"ס 2,152 ₪, שעניינה חוב לכאורה בגין אגרת רשות השידור.

המבקשים – זוג נשוי – הגישו התנגדות, שנתמכה בתצהירו של המבקש 1 בלבד, שאף התייצב לדיון ונחקר. על פי התצהיר, מחמת היותם דתיים אדוקים, אין הם מחזיקים ומעולם לא החזיקו במקלט טלוויזיה כלשהו.

בחקירתו, סיפר המבקש כי ברשותו ממיר דיגיטלי, אותו קיבל כמתנה לפני מספר שנים מחברה איתה הוא עובד, אולם הממיר נותר באריזתו ללא שימוש; ועוד סיפר, כי על גג ביתו מותקנת אנטנת צלחת לקליטת שידורי לויין, שהותקנה מראש לפני כניסתו לבית, אולם אף בה אין הוא עושה שימוש; וכן סיפר, כי ברשותו מחשב נייד ומחשב לוח, המשמשים אותו לעבודתו ולימודיו, כמורה למתמטיקה, ואת הילדים לשם משחק, אולם אינם מחוברים לשידורים כלשהם.

המבקש עותר לקבל את ההתנגדות מהטעם של העדר החזקת מקלט. המשיבה עותרת לדחייתה כלפי המבקשת 2, מחמת אי התייצבותה לדיון ולהיחקר, ואי-מתן תצהיר על ידה, ובכל מקרה לדחות את ההתנגדות כולה, לאור העולה מהחקירה, במיוחד לעניין החזקת הממיר הדיגיטלי.

לאחר ששקלתי את הדברים, אני סבור שיש מקום להיעתר לבקשה, אולם להתנות את הרשות להתגונן בהפקדת ערבון.

טעמי הם במצטבר אלה:

ראשית, לגבי המבקשת 2, אכן מעיקר הדין יש לדחות את ההתנגדות שהגישה; אמנם, בתצהיר המבקש 1 נטען כי הוא נעשה גם בשמה, אולם לא הובהר מדוע לא הגישה היא תצהיר עצמאי; באי-הגשתו, נמנעה מהמשיבה האפשרות להעמיד את הגרסה גם לחקירתה; וממילא, היתה עליה חובת התייצבות לדיון, בין אם הגישה תצהיר ובין אם לאו, נוכח האמור בהזמנה לדיון, הכולל דרישה להתייצבות בעלי הדין.

מנגד, נוכח מדיניות המשיבה (המתחייבת, כך נדמה, גם מלשון החוק ורוחו), לפיה מחויבת האגרה לפי בית אב, ואינה מחויבת בנפרד לשני בני זוג, קשה להלום תוצאה לפיה תינתן רשות להתגונן למבקש 1, אך לא תינתן למבקשת 2, ואז יימצא בית האב נושא בתשלום האגרה (וההוצאות) למרות שבמקביל יתכן ותושג התוצאה בהליך, לפיה פטור בית האב מתשלום זה.

שנית, גרסתו של המבקש 1 אמנם לא קרסה, במובן זה שטענתו כי אין ברשות המבקשים מקלט טלויזיה נותרה על מכונה, אולם הגרסה כפי שהתבררה בחקירה שונה בתכלית מהגרסה הלקונית שבתצהיר: אולי לא היינו מצפים לשמוע בתצהיר על קיומם של מחשב לוח ומחשב נייד, אולם הסתרת החזקת הממיר והאנטנה מאירה את הגירסה כולה באור שונה.