ת"ת 53855-02-16 עיריית חיפה נ' כרמלי

לפניי התנגדות לתובענה על סכום קצוב, אשר הוגשה מטעם הנתבעת 2 (להלן:" הנתבעת").

עיינתי בתיק, בחנתי את המסמכים שהגישו הצדדים, את כתב התביעה ואת התצהיר אשר הוגש בתמיכה להתנגדות, ושקלתי האם יש מקום לקיים דיון בבקשת הנתבעת נוכח פסיקת בית המשפט העליון בסוגיית מתן רשות להתגונן [ע"א 10189/07 עזרא ששון נ. בנק מזרחי טפחות בע"מ (מיום 15/6/09) (להלן:"ענין ששון") ; ע"א 7644/07 נ.פ.ג יזום ושיווק בע"מ נ' דור אנרגיה (מיום 5/1/10)].

ההלכה הנוהגת קובעת, כי לא תינתן רשות להתגונן רק אם ברור על פניו ונעלה מספק כי אין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו ולאחר ששקלתי את הנסיבות הספציפיות של תיק זה, אני מחליטה בהתאם לסמכותי על פי תקנה 205 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 ליתן לנתבעת רשות להגן על יסוד הבקשה בלבד וזאת מאחר שאני סבורה כי יש בידה הגנה "לכאורה" הראויה להישמע ומן הראוי לקבוע את התיק לגופו של עניין.

בהעדר בירור עובדתי מלא, לא ניתן לשלול, בשלב זה, על פניו, את טענות הנתבעת, הנוגעות לחתימות המופיעות על גבי המסמכים שצורפו לתובענה ולהתחייבותו, הנטענת, של הנתבע 1 – הגרוש של הנתבעת.

ויובהר- עסקינן בשלב מקדמי בו על פי הפסיקה הנוהגת מספיקה הגנה לכאורה להצדקת הבירור המשפטי, ואין צורך לפסוק בדבר טיב הזכויות והטענות לגופן ( ראו: יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי 676 (מהדורה שביעית 1995); דוד בר אופיר סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה 291-292 (מהדורה שתים-עשרה 2014), אולם, ככל שבסופו של יום יתברר, כי הרשות שניתנה להתגונן רשות סרק היא, הרי שבידי בית המשפט הכלי של הטלת הוצאות (ראו דברי כבוד השופט רובינשטיין בענין ששון הנ"ל).

אשר על כן, ניתנת למבקשת רשות להתגונן.

אציין, כי בנסיבות העניין, לטעמי, יש בהחלטה זו כדי לקדם את בירור התובענה בדרך יעילה וכדי להביא לחיסכון בהוצאות הצדדים ובזמן שיפוטי.

נוכח סכום התביעה ההליך ינוהל בסדר דין מהיר.