ת"ת 51722-04-17 בלו סקאי 2000 השכרת רכב בע"מ נ' קנדלקר

לפניי תביעתה של התובעת לתשלום סך של 3,800 ₪ בגין נזק שאין חולק שנגרם לרכב ששכר הנתבע מהתובעת ע"פ הסכם שכירות מיום 09.09.2014.

הצדדים הסמיכו אותי לפסוק במחלוקת ביניהם על דרך הפשרה לפי ס' 79א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד 1984, בטווח של בין 1,500 ₪ לבין 3,000 ₪ ובכך פעלו ביעילות מהותית ודיונית כאחד ובפרט לנוכח תניית השיפוט הקיימת בהסכם השכירות.

עיינתי בכתבי הטענות שהוגשו, לרבות חוות דעתו של השמאי מטעם התובעת והבאתי בחשבון לצורך פסיקת הסכום את השיקולים הבאים, וזאת לצד שיקולי צדק:

א. חתימתו של הנתבע על דו"ח נזק בו מצוין הסכום של 3,800 ש"ח.

ב. מכירתו של הרכב ללא תיקון הפנס שניזוק "לאחר קיזוז עלות משוערכת של עלות התיקון" כפי שציינה התובעת בהודעתה מיום 15.06.2017.

ג. אי הצגתו של הסכם מכר ביחס לרכב והאפשרות כי מחיר הרכב הושפע מגורמים נוספים.

ד. מועד עריכת חוות דעתו של השמאי ביחס לאירוע מיום 11.09.2014 והעובדה כי השמאי לא בדק את הרכב פיזית שכפי שציין בחוות דעתו.

ה. העובדה כי סכום התביעה כולל לא רק את עלות הפנס אלא גם את עבודת בעל המקצוע לשם החלפתו וכן שווי מוערך של ימי השבתת רכב כאמור בהודעת התובעת מיום 25.06.2017 אף שאין ספק כי שני מרכיבים אחרונים אלו אינם רלוונטיים בנסיבות העניין.

ו. פניותיו של הנתבע לתובעת בבקשה לקבל נתונים מדויקים יותר ביחס לעלות הנזק ואי התנערותו מחובתו העקרונית לשלם על הנזק.

ז. ההוצאות שנאלצו הצדדים שניהם להוציא בקשר עם ההליך המשפטי.

ח. פעולתם של הצדדים שניהם ביעילות דיונית.

לאחר ששקלתי את כל האמור אני מחליט לחייב את הנתבע לשלם לתובעת בגין נזקיה סך כולל של 2,500 ₪.

לנוכח העובדה כי התובעת כבר גבתה מהנתבע במסגרת תיק ההוצל"פ סך של 5,316 ₪ תשיב התובעת לנתבע סך של 2,816 ₪ וזאת עד ליום 01.09.2017.