ת"ת 51707-11-14

בפני בקשת המבקש המתנגד לביצוע תביעה על סכום קצוב שהגישה המשיבה.

המבקש טען כי "בירור ובדיקת המסמכים שצורפו לכתב התביעה מעלה כי ככל הנראה נגנבה זהותי ומישהו אחר התחייב בשמי" (כך בתצהיר התומך בהתנגדות).

הצדדים התייצבו לדיון בפני ביום 25.6.15, המבקש נחקר על תצהירו ולאחר מכן הודיע ב"כ המשיבה כי יסכים למתן רשות להתגונן בפני התביעה, ובנוסף –

(א) יבקש כי יינתן צו כנגד חברת גולן טלקום המחייב אותה למסור את מספר המנויים של המבקש שנוידו בתאריך 4.4.14, מן המשיבה, על שם "הפינה של אריק";

(ב) יבקש כי יינתן צו כנגד חברת ישראכרט וכנגד בנק הפועלים, המחייב אותם למסור את פרטי מי שהשתמש בכרטיסי האשראי המסתיימים בספרות 3266 ו-5002;

(ג) יבקש כי יותר למשיבה לצרף כנתבע נוסף את בנו של המבקש, מר אריק אריאל בן עזר.

ב"כ המבקש ביקש ארכה למתן תגובה לבקשות אלו.

בתגובתו, הודיע ב"כ המבקש כי יסכים למתן הצווים לחברת גולן טלקום, לישראכרט ולבנק הפועלים, אך כי יתנגד לצירוף הבן כנתבע נוסף. לעמדתו, מדובר ב-"מסע דייג" של המשיבה, המנסה "למצוא נתבעים מתאימים תוך כדי תנועה" (ס' 5 לתגובה).

ב"כ המשיבה טען, בתשובה לתגובה, כי לא ברור מדוע אין המבקש מעוניין בנתבע נוסף אשר ישפוך אור על נסיבות התיק.

כידוע, המדיניות השיפוטית בכל הנוגע לבקשות לתיקון כתב תביעה היא ליברלית ובלבד שיהיה בתיקון כדי להועיל לגיבוש השאלות השנויות במחלוקת ולהביא לייעול ההליך המשפטי. חריגים לכלל זה הינם מקרים בהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום לב או מקרים בהם ישלול התיקון מהצד שכנגד הגנה שהיתה קמה לו אם היתה מוגשת הבקשה מחדש (כגון טענת התיישנות) (ראה רע"א 2345/98 דנגור נ. ליבנה, פ"ד נב(3)427).

יש לבחון האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן.

כמו כן, בדונו בבקשה לתיקון כתב תביעה על בית המשפט לבחון את השלב בו מובאת הבקשה בפניו והתנהגות בעלי הדין עובר להגשת הבקשה לתיקון. (ראה גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 11, 2013, פרק ז').

במקרה דנן, הבקשה לתיקון כתב התביעה הוגשה במקביל להודעת המשיבה על הסכמתה למתן רשות להתגונן, ובטרם הוגשו השלמות מסמכים על ידי המשיבה בגין העברת התביעה להליך של סדר דין מהיר בהתאם לתקנות, וממילא טרם התקיימה ישיבת קדם משפט ראשונה.