ת"ת 51602-08-15 כרטיסי אשראי לישראל בע"מ נ' אגבאריה

בעניין: בקשה לביטול פסק דין

1.ביום 7/5/15 הגישה התובעת נגד הנתבע בלשכת ההוצאה לפועל תביעה על סכום קצוב על סך 36,838 ₪ בגין חיובים שנצברו בארבעה כרטיסי אשראי.

2.לפי נתוני תיק ההוצאה לפועל בוצעה מסירה מלאה של האזהרה לנתבע ביום 22/6/15.

3.ביום 6/8/15 הגיש הנתבע הודעה על אי קבלת אזהרה/מסמכים, אשר סווגה על ידי לשכת ההוצאה לפועל כהתנגדות. במסגרת ההודעה טען הנתבע כי תיק ההוצאה לפועל נפתח בגלל שחזרו לו חיובים בחברת ויזה. הנתבע טען כי רק ביום הגשת ההודעה קיבל את מסמכי התביעה והאזהרה ויש לראות בהודעתו כהתנגדות. הנתבע הודיע כי לאחר שיעיין במסמכי התביעה יצרף את נימוקי ההתנגדות בהרחבה.

4.לאחר שההתנגדות הועברה לבית המשפט ניתנה על ידי החלטה מפורשת ביום 30/8/15 המבהירה לנתבע כי עליו להגיש תצהיר משלים לא יאוחר מיום 7/10/15, המפרט את טענות ההגנה שלו , אחרת ההתנגדות תידחה בשל העדר פירוט. לפי נתוני תיק בית המשפט החלטה זו נמסרה לנתבע באמצעות הדואר ביום 29/10/15. כיוון שהנתבע לא הגיש תצהיר משלים במועד שנקבע, ניתן ביום 10/10/15 פסק דין המורה על דחיית ההתנגדות וחידוש הליכי ההוצאה לפועל.

5.ביום 29/11/15 הגיש הנתבע את הבקשה שבפניי לביטול פסק הדין. הנתבע טען כי נודע לו על פסק הדין בעקבות שיחה שהתקבלה אצלו מעובד במשרד ב"כ התובעת ביום 26/11/15 בנוגע לגביית החוב. הנתבע מסביר כי בעקבות שיחה זו , בה איים עליו הנציג בהליכי גבייה, נעשתה פנייה למוקד ההוצאה לפועל ולמרכז המידע של בתי המשפט, בעקבותיה נודע לנתבע על פסק הדין. הנתבע טוען כי לא קיבל החלטה כלשהי בתיק ומכאן שנעשה פיברוק וזיוף באישור המסירה. הנתבע מבקש לחקור את המוסר.

6.ביום 14/1/16 הוגשה תגובת התובעת לבקשה. נטען כי עיון בתיק ההוצאה לפועל מלמד שלא רק שהנתבע קיבל את ההחלטה מיום 30/8/15 , אלא אף הגיש לתיק ההוצאה לפועל ביום 1/10/15 תצהיר משלים בהתאם לאותה החלטה , במסגרתו העלתה טענות הגנה המתייחסות רק לסכום של כ – 6,000 ₪ מתוך החוב הכולל. הנתבע הודה באותו תצהיר כי הוא חייב לתובעת כסף, כאשר חלק מהחוב נובע מהלוואות וחלק אחר מרכישות שביצע בכרטיסים. הנתבע טוען כי בינו לבין התובעת קיימת מחלוקת משנת 2013 , שמקורה באישור של התובעת לעסקאות פקטיביות שבוצעו על ידי אלמונים ללא הצגת כרטיס בפועל בסכום כולל של כ – 6,000 ₪. הנתבע טוען שהתובעת היתה חייבת להודיע לו במסרון מיד לאחר ביצוע כל עסקה בהתאם לשירות אותו רכש מהתובעת , אך הדבר לא נעשה. הנתבע מציין כי הגיש תלונה למשטרה אך תיק החקירה נסגר בעילה של עבריין לא נודע ולפני שלושה שבועות הוגש ערעור על ההחלטה לסגור את התיק.

7.ב"כ התובעת טוענת כי חוק כרטיסי חיוב ונהלי התובעת אינם מאפשרים התכחשות כללית וסתמית לעסקאות, אלא דורשים פירוט של מועדי העסקאות המוכחשות וסכומיהן. ב"כ התובעת מפנה להוראות סעיפים 9(ב) ו – 5(ג) לחוק התוחמות את המועד שבו על הלקוח להודיע על עסקה שלא ביצע ומטילות עליו את האחריות לשימוש לרעה שנעשה בכרטיס האשראי שלו לפני שנמסרה הודעה למנפיק עד לסכום העסקאות שבוצעו בפועל. לפיכך מבוקש לדחות את הבקשה כולה ולחילופין להתנות את קבלת הבקשה בנוגע לסך של 6,000 ₪ בהפקדת סכום זה בקופת בית המשפט בשל חוסר פירוט מספיק של טענות ההגנה. כמו-כן מבוקש לחייב את הנתבע בהוצאות לאור טענותיו הכוזבות כפי שהועלו בבקשה בנוגע לאי קבלת ההחלטה מיום 30/8/15.