פלאפון תקשורת בע"מ נ' מצונשוילי

ביום 3/10/13 ניתנה על ידי החלטה המציינת, כי לא רק המבקש הגיש התנגדות אלא גם הגב' הנ"ל ובהתאם תוקנו נתוני התיק וניתנה החלטה המזמנת את הצדדים לדיון ביום 17/12/13. 

ב-2/9/13 הגישו החייבים (המבקש והגב' ננה מצונשוילי, הנתבעת 2 על פי כתב התביעה שהוגש לביצוע בתיק ההוצל"פ), התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב.

לבקשתם המוסכמת של הצדדים מיום 15/12/13, נדחה הדיון שנועד ליום 17/12/13 ליום 12/2/14.

במועד הנדחה, ביקשה הזוכה פסק דין בהעדר התייצבות חרף זימון כדין, וכך היה.

ביום 20/9/15 (בקשה מס' 5) הגיש המבקש בקשה לביטול פסק דין בה עתר לקביעת מועד דיון דחוף בנימוק, כי התובענה הוגשה כנגדו בלא שהיה מיוצג על ידי עו"ד, ויתר המפורט בבקשה בדפוס ובכתב יד על גבי 13 עמודים. הבקשה נסמכה בתצהיר לקוני בין 5 סעיפים לרבות פרטי המצהיר ואימותם, משל היה זה תצהיר המוגש בבית המשפט לענייני משפחה או בבית המשפט העליון בהליכי בג"צ.

תשובת הזוכה הוגשה ביום 6/10/15 על גבי 9 עמודים ומציינת היא, כי יש לדחות את הבקשה ולו בשל הגשתה בחלוף כ-19 חודשים מיום מתן פסק הדין בלא שיש טעם מיוחד המצדיק את האיחור בהגשתה והכל שעה שהמבקש ידע על פסק הדין, שכן בקשתו לדחיית הדיון (אשר הוגשה יום לפני הדיון שנקבע) – נדחתה. התשובה גם מציינת, כי התצהיר הבג"צי אינו יכול לסמוך את שלל העובדות שבבקשה, מכל מקום הגשת הבקשה נעשתה מעל ומעבר ל-30 הימים המנויים בתקנה 214 בתקסד"א.

לא התבקשה ארכה להגשת הבקשה, לא ניתן כל טעם מיוחד ואין מקום לביטול מחובת הצדק באשר לא עלתה כל טענה לעניין מסירת הזימון לדיון אליו לא התייצב המבקש.

תשובת המבקש הוגשה ביום 7/10/15 על גבי 11 עמודים, לרבות שני תצהירים: