ת"ת 50695-08-16 וסרשטיין נ' רופא

לפני התנגדות הנתבעת מפני תובענה כספית שהוגשה כנגדה על סכום קצוב.

עיינתי בכתב התביעה ובהתנגדות ובחנתי את המסמכים שהוגשו לתיק, ושקלתי האם יש מקום לקיים בנסיבותיו הספציפיות של תיק זה דיון בהתנגדות נוכח פסיקת בית המשפט העליון בסוגיית מתן רשות להתגונן [ע"א 10189/07 עזרא ששון נ. בנק מזרחי טפחות בע"מ (מיום 15/6/09) (להלן:"ענין ששון") ; ע"א 7644/07 נ.פ.ג יזום ושיווק בע"מ נ' דור אנרגיה (מיום 5/1/10)] ובהתאם לסמכותי על פי תקנה 205 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 מוצאת אני ליתן לנתבעת רשות להגן על יסוד ההתנגדות.

בהעדר בירור עובדתי מלא, לא ניתן לשלול, בשלב זה, על פניו, את טענות הנתבעת אולם יובהר, כי אין בהחלטתי זו כדי לקבוע באשר לטיב הזכויות וטענות הצדדים לגופן וככל שבסופו של יום יתברר, כי הרשות שניתנה להתגונן רשות סרק היא, הרי שבידי בית המשפט הכלי של הטלת הוצאות (ראו דברי כבוד השופט רובינשטיין בענין ששון הנ"ל).

ההלכה הנוהגת קובעת, כי לא תינתן רשות להתגונן "רק אם ברור על פניו ונעלה מספק כי אין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו" ( ראו: ע"א 6154/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עיריית חולון, פ"ד נג (1) 390 ).

נקבע, כי ככל שבסופו של יום יתברר, כי הרשות שניתנה להתגונן רשות סרק היא, הרי שבידי בית המשפט הכלי של הטלת הוצאות (ראו דברי כבוד השופט רובינשטיין בענין ששון הנ"ל).

ויובהר- עסקינן בשלב מקדמי בו על פי הפסיקה הנוהגת מספיקה הגנה לכאורה להצדקת הבירור המשפטי, ואין צורך לפסוק בדבר טיב הזכויות והטענות לגופן ( ראו: יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי 676 (מהדורה שביעית 1995); דוד בר אופיר סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה 291-292 (מהדורה שתים-עשרה 2014).

אציין, כי בנסיבות העניין, לטעמי, יש בהחלטה זו כדי לקדם את בירור התובענה בדרך יעילה וכדי להביא לחיסכון בהוצאות הצדדים ובזמן שיפוטי.

אשר על כן, ניתנת לנתבעת רשות להתגונן ונוכח מסקנתי זו מתייתר הצורך לדון בבקשה למחיקת כותרת.