ת"ת 49825-11-13 בנק לאומי לישראל בעמ נ' גיאן

1. בתיק זה הוגשה בקשה לבטול פסק דין שניתן ביום 3.12.14 לאחר שהמבקש לא ביצע את החלטת בית המשפט מיום 9.11.14.

תחילתה של תובענה זו בהוצאה לפועל והתנגדות לביצוע התובענה שהוגשה על ידי המבקש באיחור לכאורה.

הדיון בהתנגדות לא התקיים בנוכחות שני הצדדים מאחר ולדיון התייצב רק ב"כ המשיבה וטען כי ב"כ המבקש לא יתייצב בשל שירות מילואים ובכל מקרה הגיעו הצדדים להסכם פשרה שהמבקש טרם חתם עליה במסגרתו הוסכם על דחיית ההתנגדות.

בכפוף לדבריו אלה של ב"כ המשיבה, ניתן פסק דין הדוחה את ההתנגדות ללא צו להוצאות.

בדיעבד, בוטל פסק דין זה לאחר שב"כ המבקש טען כי הוספו להסכם הפשרה דרישות שלא הוסכם עליהם טרם מועד הדיון אך תוך חיוב המבקש בהוצאות הדיון בסך 1,500 ₪ משום העדרו והעדר בא כוחו מהדיון שהתקיים.

החלטה זו ניתנה ביום 19.6.14.

2. ביום 9.11.14 התקיים דיון נוסף, הפעם במעמד שני הצדדים. התברר כי בפועל לא העלה המבקש כל טענת הגנה כנגד התביעה ובפיו רק טרוניה על כך שלא הומצאו לו מסמכים.

רק במעמד הדיון הסתבר כי המסמכים הומצאו לב"כ המבקש זה מכבר והוא לא טרח לתקן התצהיר ולהעלות את טענת ההגנה אשר בפי המבקש על מנת לקיים דיון לגופו של עניין.

לפנים משורת הדין, אפשרתי למבקש לתקן את תצהירו ולהגישו תוך 14 יום ממועד הדיון אך הגשת התצהיר המתוקן והדיון בו הותנו בתשלום ההוצאות שנפסקו בהחלטה מיום 19.6.14 ואשר לא שולמו עד לאותו מועד, והוצאות נוספות בסך 1,500 ₪ בגין קיומו של הדיון לשווא.

מועד תשלום ההוצאות אף הוא נקבע ל 14 יום ממועד הדיון.

3. יום 23.11.14 היה יום א' והמבקש לא שילם את ההוצאות שנפסקו לא הגיש תצהיר מתוקן.

במקום זאת, הגיש בא כוחו דאז, ביום 20.11.14 בקשה להארכת מועד להגשת התצהיר המתוקן ב 30 יום משום הצורך להתמודד עם מסמכים רבים והתייעצות עם מומחים. הבקשה הוגשה במעמד צד אחד וביום חמישי בשבוע, דהיינו, יום עבודה אחד לפני תום המועד להגשת התצהיר המתוקן ותשלום ההוצאות.

בהחלטה שניתנה נקבע כי הבקשה תידון בכפוף לתשלום ההוצאות במועד.

ביום 26.11.14 הגיש ב"כ המשיבה בקשה למתן פסק דין בהעדר תשלום ההוצאות ובהעדר הגשת תצהיר מתוקן.

רק ביום 3.12.14 דנתי בבקשה זו ודחיתי את ההתנגדות לביצוע התובענה בהעדר עילת הגנה.