ת"ת 49241-12-14 רשות השידור/ המשרד הראשי נ' מצארוה

לפניי שלוש בקשות. 

הבקשה הראשונה הינה בקשה להארכת המועד להגשת התנגדות לביצוע תובענה שהגישה המשיבה ללשכת ההוצאה לפועל עד מועד הגשתה בפועל, הבקשה השניה הינה התנגדות לביצוע התובענה והשלישית היא לביטול עיקול שנרשם על אחד מרכביו של הנתבע. יצויין כי לטענת הנתבע נרשמו שני עיקולי רכב, והוא מבקש על כן לבטל את העיקול שנרשם על הרכב שמספרו XXXXX בלבד.

אשר לבקשה להארכת המועד טען הנתבע כי נודע לו אודות קיומו של תיק ההוצאה לפועל שבכותרת רק כאשר קיבל לידיו את החלטת לשכת ההוצאה לפועל מיום 14/11/14, המורה על זימונו לחקירת יכולת. לדבריו, עובר להחלטה זו לא קיבל לידיו כל אזהרה ו/או התראה בנוגע לקיומו של תיק ההוצאה לפועל ועל כן לא ידע כי עליו להגיש התנגדות. בהתאמה מבקש למעשה הנתבע לקבוע כי הגיש את התנגדותו במועד.

במהלך הדיון שנערך לפניי טען הנתבע כי עוד קודם לקבלת ההחלטה האמורה קיבל מכתבים מאת התובעת ומאת בא כוחה, ידע על קיומו של עיקול בבנק שנרשם לטובת התובעת כאן ולמעשה אף הגיב לדברים ושלח מכתבים לתובעת (עובר להטלת העיקול) ולבא כוחה, לאחר שנודע לו אודות קיומו של העיקול האמור, באמצעות בא כוחו.

כאשר נשאל הנתבע היכן התגורר לשיטתו במועדים הרלוונטיים לביצוע ההמצאה של אזהרת ההוצאה לפועל השיב כי התגורר בערערה בבית הוריו, וכאשר נשאל בנוגע לנוכחות אחיו, עדנאן, בבית ההורים לא הכחיש כי ביקר בבית מעת לעת. הלה גם לא הזמין את אחיו, אשר חתימתו מתנוססת לכאורה על אישור מסירת האזהרה כזהות מקבל הכתב, לעדות כאן, ומכל הדברים האמורים אני קובעת כי שוכנעתי שהמסירה שבוצעה לכאורה בבית הוריו של הנתבע בתקופה שבה התגורר בבית, לידי מי מבני משפחתו שמלאו לו כך נראה למעלה מ-18 שנה הינה מסירה כדין, וכי מכל מקום אין ולא יכול להיות חולק כי הנתבע ידע אודות ההליכים המתנהלים נגדו בתיק ההוצאה לפועל ונעזר בעורך דין כדי להתמודד עם הטענות, ועל כן מוחזק כמי שהבין כי בידו האפשרות המשפטית להתנגד לביצוע התובענה כנגדו.

משמדובר באיחור של למעלה משנה ומחצה בהגשת ההתנגדות ראוי היה לדחות את הבקשה על הסף.

יחד עם זאת, העלה המבקש טענות לגופו של עניין (בתצהיר נ/1 שמסיבה כזו או אחרת לא צורף לבקשה להארכת מועד, שהועברה מתיק ההוצאה לפועל ונסרקה לתיק זה) במסגרתן בין היתר טען כי במועדים הרלוונטיים לכתב התביעה התגורר בבית הוריו.

בחקירתו של הנתבע היום חזר זה על האמור בתצהיר וחידד כי בחלק מהתקופה כלל לא היה נשוי, והיה רווק בבית הוריו, אשר התגורר עימם ועם שני אחיו, וכי גם לאחר שנישא המשיך להתגורר בבית ההורים עד לשלהי שנת 2013.

התובעת, מבקשת להסתמך על דברים אלו לצורך קביעה כי במועדים הרלוונטיים להמצאת האזהרה בתיק, ובהתאמה במועד מאוחר ליצירת החוב נושא תיק זה, אמנם התגורר הנתבע בבית ההורים, ונדמה בעיניי כי יש בכך משום חיזוק לגרסת הנתבע.

התובעת אף בקשה לצמצם את החוב נושא התביעה לחוב שנוצר מיום נישואיו של הנתבע ועד לתום התקופה נשוא התובענה, ויש בכך כדי ללמד, לדידי, כי במועדים בהם היה הנתבע רווק וגר באותו מען היה זה פטור מחובת התשלום לשיטת התובעת, אף שבידיה רשומות המעידות לכאורה על כך שעל פי דיווח שנמסר לסוקר היה בבית מקלט בתקופה האמורה.

מכל אלו אני למדה כי ככל הנראה יש ממש בטענת הנתבע בנוגע לחיובים המוטלים על הוריו, ובנוגע להעדרה של חובה לשאת בעלויות האגרה בעת מגורים משותפים עימם.