ת"ת 48452-10-15 שומרה חב' לביטוח בע"מ נ' גוסלן ואח'

1. בתיק זה נקבע דיון לשמיעת ההתנגדות לביצוע תובענה אליו לא התייצבו המבקשים ובאת כוחם בעקבות בקשה לדחיית מועד דיון שהוגשה ביום הדיון.

מאחר ולא נדרשה חקירת המבקשים על תצהירם, מסר ב"כ המשיבה במעמד הדיון על גרסתו לאירועים והתבקשה תגובת ב"כ המבקשים לאמור.

תגובה זו הוגשה ביום 1.2.16 ומיד למחרת מסר ב"כ המשיבה את תשובתו לאמור בה.

תשובה זו נשלחה למתן תגובה נוספת על ידי ב"כ המבקשים, אך זו איחרה להגיע. לאחר המצאה כדין של החלטה נוספת המתרה בב"כ המבקשים כי בהעדר תשובה – תידחה ההתנגדות ובתום התקופה ללא תגובה, ניתן פסק דין מיום 5.5.16 הדוחה את ההתנגדות לביצוע התובענה בהעדר הגשת התשובה.

רק ביום 25.8.16, עתרה ב"כ המבקשים לבטול פסק הדין מבלי להסביר מדוע לא הוגשה התשובה לפי החלטה מיום 4.2.16.

גם בבקשה הנ"ל אין כל התייחסות לתגובת ב"כ המשיבה לטענות המבקשים וכך אף בבקשה דנן שהוגשה רק עתה לאחר דרישה למתן תשובה בהחלטה מיום 11.9.16.

2. אין מדובר בפסק דין שניתן בהעדר הגנה כך שאין מדובר בהליך שניתן בו פסק דין מבלי שניתנה למבקשים את יומם בבית המשפט. יומם ניתן להם אך הם בחרו שלא לשתף פעולה עם ההליך.

התביעה היא תביעה לתשלום סך של 1,072 ₪ פרמיה בגין פוליסת בטוח רכב אשר הוגשה בלשכת ההוצאה לפועל כתביעה לסכום קצוב.

המבקשים הגישו התנגדות לביצוע התובענה באמצעות באת כוחם וטענו כי מדובר בפוליסת רכב מסוג טיוטה שלא היה מעולם בבעלותם. עוד טענו המבקשים כי קודם לתקופת הבטוח הנטענת היה בבעלותם רכב מסוג פאסט אשר נמכר ולכן לא היה להם כל צורך בבטוח.

במעמד הדיון טען ב"כ המשיבה כי מדובר בפוליסת בטוח לרכב מסוג פאסט וכי רק ביום 15.1.15 התקבלה הודעה על מכירת הרכב ולכן זוכו המבקשים בסכום הפרמיה בהתאם ואף נשלח להם החזר תשלום בסך 728 ₪.

אלא שבדיעבד הסתבר למשיבה כי המבקשים בטלו את עסקת האשראי באמצעותה שילמו את הפרמיה בגין פוליסת הבטוח שבוטלה כך שבפועל קבלו המבקשים סך 728 ₪ שלא היו מגיעים להם כהשבה.

3. בתגובה לטענות אלה של ב"כ המשיבה, טענו המבקשים כי החזר הבטוח בוצע עבור רכב אחר לחלוטין מסוג רנו קליאו וכי סוכנות הבטוח אישרה למבקשים את ביטול הפוליסה והעברת הבעלות ברכב הפאסט.

בתשובתו, הפנה ב"כ המשיבה למסמכי התביעה המעידים כי מדובר בהחזר בגין ביטוח רכב הפאסט ואף ציין כי החזר ביטוח בגין רכב רנו קליאו בוצע בסכום אחר ובמועד אחר.

בהחלטה על תשובה זו, התבקשה ב"כ המבקשים להודיע אם נוכח האמור בתשובה עדיין היא עומדת על קיום הדיון בהתנגדות.

לאחר המתנה של כשלושה שבועות ללא מענה, ניתנה החלטה בה הותרה בב"כ המבקשים כי בהעדר תגובה תוך 7 ימים ממועד ההמצאה – תידחה ההתנגדות תוך חיוב המבקשים בהוצאות.

החלטה זו הומצאה לב"כ המבקשים ונותרה אף היא ללא מענה (ההחלטה נשלחה על ידי המזכירות בדואר ואף הומצאה באמצעות הפקסימיליה על ידי ב"כ המשיבה).

לפיכך, ביום 5.5.16 ניתן פסק דין הדוחה את ההתנגדות ומחייב בהוצאות.