ת"ת 4837-10-17 במרום הפקות 2004 בע"מ נ' חורי

לפניי בקשת המבקשת (התובעת) להעביר הדיון בתיק מבית המשפט השלום בעכו לבית המשפט השלום במחוז תל-אביב בטענה שלבית משפט זה אין סמכות מקומית לדון בעניין.

נסיבות המקרה הן כדלקמן: 

ביום 25.19.2016 הגישה המבקשת בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב בלשכת ההוצאה לפועל בכפר סבא. המבקשת ציינה בטופס הבקשה לביצוע התביעה, כי בית המשפט המוסמך לדון בעניין בעת הגשת התנגדות לביצוע תביעה, הינו בית משפט השלום בפתח תקווה, בשל מקום יצירת ההתחייבות והחתימה על ההסכם.

ביום 11.09.2017 הגיש המשיב התנגדות לביצוע תביעה ובקשה להעברת העניין לבית משפט השלום בעכו. ההתנגדות לביצוע תביעה הוגשה פיזית ללשכת ההוצאה לפועל בעכו ובעקבות כך הורתה כב' רשמת ההוצאה לפועל על העברת העניין לבית משפט השלום בעכו.

בעקבות העברת העניין לבית משפט השלום בעכו, הגישה המבקשת בקשה להעברת הדיון לבית משפט השלום במחוז תל-אביב. בבקשה נטען, כי התביעה מבוססת על הסכם שנערך ונחתם בין הצדדים בתל אביב, וכי המוצרים והשירותים שרכש הנתבע (המשיב) יועדו להתבצע בעיר תל אביב ועל כן הסמכות המקומית היא של מחוז תל אביב. המבקשת תמכה את בקשתה בתצהיר על דרך ההפניה, אך לא בתצהיר מפורט.

בתגובה לבקשה טען המשיב, כי יש לדחות את הבקשה משלא צורף תצהיר מפורט וגם מהטעם שהמצהיר אינו האדם שחתם על ההסכם בין הצדדים. נטען עוד, כי אין בכתב התביעה פירוט באשר לסמכות המקומית. המשיב הוסיף, כי הכתובת שלו הינה בכפר יאסיף (שבמחוז חיפה), ועל כן יש לדחות את בקשת המבקשת. המשיב לא תמך את תגובתו בתצהיר.

בתשובת המבקשת לתגובת המשיב, נטען, כי תגובת המשיב הוגשה ללא תצהיר ועל כן יש לדחותה על הסף. נטען עוד, כי כן קיימת התייחסות לעובדות המקימות את הסמכות המקומית במסגרת כתב התביעה ובבקשת הביצוע, וכי בהסכם בין הצדדים נרשם בבירור כי ההסכם נחתם בסניף ת"א. לעניין זהותו של המצהיר מטעם המבקשת נטען שאין לייחס משקל לכך שהמצהיר אינו האדם שחתם על ההסכם מטעם המבקשת. נטען עוד, כי לפי החלופות של תקנות סד"א, אין לבית משפט זה סמכות מקומית אלא לבית משפט השלום במחוז תל-אביב.

דיון והכרעה:

כפי שציינתי בהחלטה אחרת בת"ת 17229-02-17 מיום 15.03.2017, על פי רוב, אין הסמכות המקומית נתפסת כמצויה בליבה של סמכות השפיטה כמו הסמכות העניינית. עם זאת, ישנם רציונליים הקבועים בכללי הסמכות המקומית שאין להמעיט בערכם. בכל מקרה, אין מקום להאריך בטיעונים ובהתדיינויות בשאלת הסמכות המקומית. בשל כך, לא ראיתי מקום לקביעת דיון בבקשה להעברת התיק לבית משפט אחר אלא להכריע בה שלא במעמד בעלי הדין על סמך הבקשה, התגובה והתשובה של הצדדים, וכן בשים לב לטופס בקשת הביצוע שהוגש ללשכת ההוצאה לפועל.

המקרה שלפני מעלה שאלה המצויה בצומת שבין דיני ההוצאה לפועל לדיני סדר הדין האזרחי.