ת"ת 48233-06-14 עיריית חיפה נ' כהן

העניין שבפני, התנגדות לתובענה אשר הוגשה כתובענה לסכום קצוב ללשכת ההוצאה לפועל בחיפה במסגרת תיק 02-23382-08-6.

התובענה הינה תובענה ע"ס 846 ש"ח (בערכי קרן), ונוגעת לתשלום אגרות חינוך. על פי המפורט בתובענה, בנו של הנתבע למד במוסד חינוכי בתחום שיפוטה של התובעת עד שנת 2005, מבלי שהוסדר חיוב שהינו חיוב המותר על פי חוק לימוד חובה, הנחיות מנכ"ל משרד החינוך והתרבות ואישור שר החינוך והתרבות.

הנתבע הגיש התנגדות לתובענה, ולדבריו היא נהג לשלם דמי מזונות כנדרש לאם, והיא זאת אשר אמורה הייתה להסדיר את התשלומים השוטפים לרשות המקומית בנוגע לאגרות חינוך, בהיותה המשמורנית של הבן. ההתנגדות נתמכה במכתב מעו"ס המעיד על מצבו הכלכלי של הנתבע, וכן על הנסיבות שיש להן רלוונטיות לחיוב בתשלום אגרות החינוך .

ביום 17.11.2014 התקיים דיון בפני בהתנגדות, במסגרתו הגיעו הצדדים לכלל הבנה, והצהירו הצהרה משותפת: " לאחר דיון לא פורמלי קצר ובשים לב לכך שהנתבע טוען גם למצב כלכלי לא פשוט ומצוי בטיפול של מערכת השירותים החברתיים של עירית חיפה, אנו מסכימים שבית המשפט ישהה מתן החלטה לתקופה של 90 ימים מהיום וזאת על מנת שהנתבע יפנה למוסדות המתאימים אצל עירית חיפה על מנת לקבל הנחה או הפחתה של הריביות הנוגעות לחיוב."

ההצהרה הייתה על בסיס העובדה כי ככל שמדובר באב הנושא בתשלום מזונות, גם אם אינו המשמורן, עדיין חב האב באגרות החינוך הנוגעות לבנו (שהיה קטין באותה העת), ככל שלא שולמו על ידי האם. מישור היחסים שבין האב לאם, אינה רלוונטית לשאלת החבות מול הרשות המקומית.

ביום 10.2.2015 הוגשה הודעת ב"כ עיריית חיפה, לפיה הסכימה להעניק לנתבע הנחה משמעותית מהחיוב הנתבע ממנו, ולהעמיד על סכום כולל של כ- 1,800 ש"ח, פחות ממחצית הסכום המופיע כיתרת החוב בתיק ההוצאה לפועל; מכתב זה נשלח לנתבע (ונמסר לידיו), אולם בחלוף תקופה, לא פנה הנתבע לתובעת או לבא כוחה כדי להסדיר החיוב.