ת"ת 47612-11-16 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' כהן

1. ביום 15.9.16 הגישה התובעת נגד הנתבע ללשכת ההוצל"פ תביעה על סכום קצוב ע"ס

1,841 ₪ בגין יתרת חוב דמי ביטוח עבור פוליסה שמסתיימת בספרות 2715. לכתב התביעה

צורפו מכתב התראה לפני נקיטת צעדים משפטיים אותו שלחה התובעת לנתבע הנושא תאריך 20/7/15, דרישה ראשונה בהתאם לסעיף 15 (א) לחוק חוזה ביטוח נושאת תאריך 18/5/15, דרישה שניה נושאת תאריך 14/6/15, רשימה של הפוליסה נשוא התביעה לתקופה מיום 28/1/15 עד 31/1/16 וכרטסת המפרטת כיצד נצבר החוב נשוא התביעה. חרף הוראת סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל וחרף האמור לעניין זה בנוסח הסטנדרטי של כתב התביעה, לא צורף לכתב התביעה מכתב התראה אשר נשלח על ידי ב"כ התובעת לנתבע, טרם הגשת התביעה ללשכת ההוצאה לפועל, בצירוף אישור משלוח בדואר רשום .

2.לפי נתוני תיק ההוצאה לפועל בוצעה מסירה מלאה של האזהרה לנתבע ביום 18/10/16.

3.ביום 17/11/16 הגיש הנתבע התנגדות. הנתבע טען כי יש למחוק את התביעה ולסגור את תיק ההוצאה לפועל בשל אי צירוף מכתב התראה שהיה על התובעת לשלוח אליו בדואר רשום. לגופו של עניין, טען הנתבע בתצהירו כי נפצע בתאונת דרכים והיה מרותק לביתו במשך תקופה ארוכה. הפרמיה שולמה בהוראת קבע בכרטיס אשראי, מבלי שנעשתה פנייה כלשהי מטעם התובעת לפיה התשלום לא כובד. הנתבע מצהיר כי אם היה חוב הוא היה משלם אותו כמו ששילם את שאר תשלומי הפרמיות.

4.בהתאם להחלטתי מיום 21/11/16 הגישה ב"כ התובעת תגובה להתנגדות ביום 23/11/16. נטען כי לאחר שמכתבי הדרישה וההתראה אותם שלחה התובעת לנתבע לכתובת אותה מסר לה ונכונותה לא הוכחשה, הועבר הטיפול בחוב לב"כ התובעת. ביום 10/11/16 שלח ב"כ התובעת מכתב התראה אשר חזר בציון לא נדרש. לאחר מכן פנה ב"כ התובעת למוסר פרטי, אשר המציא את ההתראה ביום 2/3/16 לאשתו של הנתבע, אשר סירבה לחתום על אישור המסירה. ביום 6/3/16 בשעה 09:42 פנה הנתבע לתובעת, קיבל הסבר על החוב וטען שהוא לא חייב ולא מוכן לשלם. ביום 15/3/16 בשעה 10:43 התקיימה שיחת טלפון עם הנתבע במסגרתה הוסבר החוב והנתבע טען כי לא יוכל לשלם יותר מ – 200 ₪ לחודש. לפיכך ההתנגדות הוגשה בשיהוי של למעלה משבעה חודשים ויש לדחותה על הסף. כמו-כן הטענות שהועלו הן בבחינת הגנת בדים, שכן הנתבע מודע לחוב ובחר במתכוון שלא לשלמו במועד.

5.בהתאם להחלטתי מיום 23/11/16, היה על ב"כ הנתבע להשיב לאמור בתגובה תוך 20 יום ממועד קבלתה. ב"כ הנתבע צפה בהחלטה באתר ביום 23/11/16. בנוסף הודיע ב"כ התובעת לבית המשפט בהסכמת ב"כ הנתבע, כי ב"כ הנתבע אישר לב"כ התובעת בשיחת טלפון מיום 23/11/16 כי קיבל את התגובה ואת ההחלטה. משלא הוגשה התשובה לתגובה עד היום, התיק בשל למתן החלטה על בסיס החומר המצוי בתיק.

6.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את ההתנגדות ללא צו להוצאות מהטעמים שיפורטו להלן.

7.השמטת מכתב התראה מכתב התביעה היא ליקוי חמור שמוביל בדרך כלל למחיקת כותרת התביעה ויכול להוביל במקרים קיצוניים גם למחיקת התביעה על הסף. בנסיבות המקרה שלפניי אין מקום למחיקת כותרת התביעה או למחיקת התביעה, שכן בחירת הנתבע שלא להשיב לאמור בתגובה מלמדת כי הגנתו היא הגנת בדים שאין כל טעם לבררה בהליך משפטי מלא. כמו-כן אין כל הצדקה לשלוח את התובעת להגיש תביעה נוספת בלשכת ההוצאה לפועל לאחר שהתברר כי שלחה מכתב התראה, אך משום מה לא צירפה העתק ממנו לכתב התביעה. כך בפרט, נוכח העובדה כי לכתב התביעה צורף מכתב התראה , שאינו מכתב התראה טרם הגשת תביעה על סכום קצוב , ללא אישור משלוח בדואר רשום.

8.עיון במסמכים שצורפו לתגובה, שתוכנם לא נסתר בהעדר תשובה לתגובה, מוליך מאליו למסקנה לפיה טענת הנתבע כי היה משלם את חוב דמי הביטוח אם היה יודע עליו , היא בבחינת הגנת בדים. הנתבע בחר שלא להתייחס לטיעון המפורט של ב"כ התובעת בכל הנוגע לשיחות שהתקיימו איתו ולדברים שאמר באותן שיחות. כמו-כן משלא ניתנה התייחסות לאישורי המסירה של מכתב ההתראה, שאחד מהם בוצע על ידי דואר ישראל, אין כל ממשות בטענת הנתבע לפיה אם היה יודע על החוב מבעוד מועד , היה משלם אותו.