ת"ת 4602-07-15

בעניין: התנגדות לביצוע תביעה ובקשה להארכת מועד

1.ביום 4/2/09 הגישה התובעת ללשכת ההוצאה לפועל בחיפה תביעה על סכום קצוב כנגד הנתבע על סך 6,243 ₪. בסעיף 6 של כתב התביעה נטען כי סכום התביעה נובע מתשלומי אגרה בגין השנים 2001 עד 2006. לעומת זאת בנספח א' לכתב התביעה , שכותרתו היסטוריית תיק , נכתב כי התביעה מתייחסת לחוב אגרה בגין השנים 2000 עד 2006.

2.על פי נתוני תיק ההוצאה לפועל בוצעה מסירה מלאה של האזהרה לנתבע ביום 8/5/09.

3.ביום 23/6/15 הגיש הנתבע התנגדות ובקשה להארכת מועד. הנתבע טען כי לא הגיש התנגדות במועד כיוון שלא קיבל כלל מסמכי בי דין. הנתבע טען כי לא רכש ולא החזיק במקלט טלוויזיה והודעה על כך נשלחה מזמן לרשות השידור. הנתבע צירף להתנגדות רשימת תיקים ארצית המתעדת את תיקי ההוצאה לפועל המתנהלים נגדו נכון ליום 7/6/15. למרות שהדבר לא נאמר במפורש במסגרת ההתנגדות, סביר להניח כי מועד הוצאת רשימת התיקים הוא המועד בו נודע לנתבע לטענתו על קיומו של תיק ההוצאה לפועל.

4.ביום 26/7/15 הוגשה תגובת התובעת. נטען כי כתב התביעה והאזהרה הומצאו לנתבע באמצעות הדואר לידי אשתו פריאל אשר חתמה על אישור המסירה. לפיכך נטען כי ההתנגדות מוגשת באיחור של מעל 6 שנים ואין טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד. לגופו של עניין נטען כי טענות הנתבע מנוגדות לעולה ממסמכי התובעת. נטען כי ביום 25/2/98 נערך ביקור בביתו של הנתבע בו נכחה אשתו פריאל שחתמה על הצהרה בדבר החזקת מקלט טלויזיה. לתמיכה בטענה זו צורף טופס הודעה על החזקת מקלט במסגרתו חתמה פריאל כי היא והנתבע מחזיקים במקלט טלויזיה מדגם צבעוני מתאריך 1996 ומבקשים להתחיל לשלם את האגרה כחוק ממועד זה ואילך. בחלק התחתון של הטופס לאחר המילים "הערות הסורק" כתב הסורק מטעם התובעת ג'מאל חליליה כי התקבל על ידי הנ"ל, הסביר את החוק והשאיר מס' טלפון תוך שהוא נתקל בסירוב של פריאל למסור מס' ת.ז. . ב"כ התובעת טוענת כי בעקבות ביקור הבית הנ"ל ביצע הנתבע תשלום אגרה בסך של 256 ₪ ביום 6/4/98 בעבור המחצית הראשונה של שנת 1998 ועידכן הרשאה לחיוב חשבון אשר חזרה מסיבת חוסר (כך במקור – נ.ז.) בחודש נובמבר 98'. לפיכך נטען כי אין לנתבע הגנה גם לגופו של עניין.

5.ב"כ התובעת המציאה לנתבע את התגובה באמצעות הדואר ביום 22/8/15. לאור האמור בהחלטתי מיום 2/8/15 וכיוון שהנתבע לא טרח להשיב לאמור בתגובה עד עצם היום הזה, התיק בשל למתן החלטה על בסיס החומר המצוי בתיק.

6.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש להתנות את קבלת הבקשה להארכת מועד ואת ההתנגדות בהפקדת הסך של 2,800 ₪ בקופת בית המשפט לפי הסכום של קרן חוב האגרה כפי שמופיע במצב החשבון המעודכן שצורף לתגובה, מהטעמים שיפורטו להלן.

7.אלמלא המחדל הדיוני של משרד ב"כ התובעת, שלא מתרחש לראשונה בתיק זה, בדמות אי התאמה בין תקופת החיוב בכתב התביעה לתקופת החיוב בנספח, היה מקום לשקול דחייה של הבקשה להארכת מועד ושל ההתנגדות בשל איחור משמעותי ולא מוסבר בהגשת ההתנגדות והעדר פירוט של טענות ההגנה. לטעמי, אין מקום להתעלם ממחדל חוזר שכזה. כאשר מדובר בתביעה המוגשת במישרין ללשכת ההוצאה לפועל, חייבת התובעת להקפיד יותר על עריכת כתב התביעה ולוודא כי ישנה התאמה בין תקופת החיוב כאמור בכתב התביעה לבין תקופת החיוב בדף החשבון עליו מבוססת התביעה.

8.כיוון שהנתבע בחר שלא להשיב לאמור בתגובה וכן לא התייחס לאישור המסירה של האזהרה, שאמור להיות סרוק בתיק ההוצאה לפועל, אני קובע כי האזהרה נמסרה כדין לנתבע באמצעות אשתו על ידי דואר ישראל ביום 8/5/09 ולכן ההתנגדות הוגשה באיחור של כשש שנים. בנוגע לעמדת הפסיקה לפיה גם כאשר יש איחור של שנים בפנייה של הנתבע לבית המשפט ולא ניתן לאיחור הזה הסבר מניח את הדעת, יש לבחון את סיכויי ההגנה, מצאתי לנכון להפנות לפסק דין שניתן אתמול ברע"א 8101-07-15 בבית המשפט המחוזי בחיפה.