ת"ת 45339-08-16 כ.ל.י תקשורת וניהול ישראל בע"מ נ' קוזנצוב

בפני התנגדות לביצוע תביעה בסכום קצוב ע"ס 10,713 ש"ח.

התובעת רכשה בדרך של המחאת זכות מחברת "במרום הפקות" (להלן: הממחה) את הזכות לגבות מהנתבעת את חובה בגין שירותים שקיבלה הנתבעת מהממחה.

הנתבעת טענה כי לא קיבלה תמורה כלשהי מהממחה, שהיתה אמורה לספק לבתה של הנתבעת קורס משחק וכן "בוק" צילומים ופרסום באתר מועמדים לתפקידי דוגמנות/משחק.

מחקירתה של הנתבעת עלה כי היתה עם בתה בת העשרה במשרדי הממחה פעמיים, בפעם הראשונה חתמה על ההסכם בו התחייבה לשלם לממחה סך של 197 ש"ח לחודש במשך 12 חודשים, תמורת שירותים שונים הכוללים הכנת "בוק" צילומים לבת, השתתפותה בקורס משחק, פרסום פרטי הבת ותצלומה באתר מועמדים לאודישנים של הממחה, ועוד. במועד שני, סמוך, בוצעו הצילומים. הנתבעת טענה כי לא קיבלה את הדיסק עם הצילומים שהיה אמור להישלח אליה בדואר, וכי הבת אמנם הוזמנה להשתתף בקורס משחק אך מאחר שלא היה לה כסף לנסיעות, היא לא נסעה לקורס, וגם לא ביקשה לקבל באותה הזדמנות את הדיסק שהוכן עבורה.

התרשמתי, כי הטענה לכשלון תמורה לגבי סכום ההתחייבות הבסיסי של הנתבעת, ע"ס 197 ש"ח לחודש במשך שנה, היא הגנת בדים. נראה כי הנתבעת לא היתה מעוניינת בקבלת הדיסק וקורס המשחק, מאחר שנמלכה בדעתה והחליטה שלא לממש את העיסקה, ולא משום שהתובעת לא היתה מוכנה וערוכה בפועל לספק את השירותים דנן, ואף עשתה מאמץ לפנות לנתבעת למימוש ההסכם, כעולה מהמסמכים.

לפיכך, בקשר לסכום של 2,364 ש"ח (קרן) שהוא סכום עסקת היסוד, אני דוחה את ההתנגדות.

שונים פני הדברים לגבי יתר הסכום הנתבע. התובעת טוענת כי סכום התביעה מבוסס על סעיף בהסכם, האומר כי מחיר העיסקה הינו מחיר לאחר הנחה, ואם לא ייפרע אחד התשלומים במועדו, יעמוד לפרעון הסכום המלא עבור חבילת השירותים, המגיע לכ-10,000 ש"ח. תנאי זה מופיע ב"אותיות הקטנות" בעמ' 2 של "הסכם רישום במרום", ואף ניסוחו אינו ברור ("ידוע לי כי תנאי לקבלת הנחה ו/או חבילת מוצרים בהנחה מחייבת אותי בתשלום חודשי לשנה. הפרת התחייבות זו תחייב אותי בתשלום על המוצרים שהזמנתי בהתאם למחירון הנקוב"). המחיר של התשלום ה"מלא" במקרה של הפרה לא צויין, וגם סיכום הסכומים המופיעים לצד הסעיפים המסומנים ב-X בעמודת "מנוי אודישנים" בעמוד הראשון של ההסכם אינו מגיע לסכום התביעה ולא קרוב לכך.

מחקירתה של הנתבעת עלה בבירור כי אינה שולטת בעברית, ובקריאה בפרט, ברמת המאפשרת לה הבנת תנאי זה, שהינו תנאי מקפח בחוזה אחיד לנוכח הפער העצום בין סכום העיסקה לבין ה"קנס" המוטל על הפרת ההתחייבות (פי 5 מהסכום המקורי!), וגם אדם השולט בעברית על בורייה לא היה יכול להבין את התשלום שיידרש ממנו במקרה של הפרה.

לפיכך אני קובעת כי התובעת תודיע תוך 10 ימים אם היא מבקשת להמשיך בתביעה לגבי יתרת הסכום, כאשר מובהר בזה כי לנוכח היותו של התנאי מקפח בבירור, ואי ידיעת העברית על בוריה ע"י הנתבעת, סיכויי תביעה זו להתקבל הינם קלושים, ואף נראה לכאורה כי מדובר בנסיון לעושק תוך ניצול חולשתם הלשונית ואי בקיאותם המשפטית של מתקשרים בחוזים אחידים מסוג זה, שניסחה וערכה הממחה, דבר שיחייב הטלת הוצאות לדוגמא באם תידחה התביעה.

אציין בשולי ההחלטה, כי נסיבות חריגות אלה של הסכם הנגוע בעושק, מצדיקות כשלעצמן הארכת המועד להגשת ההתנגדות.