ת"ת 45201-12-13 חברת פרטנר תקשורת בע"מ נ' סיאד

בפני התנגדות ובקשה למתן אורכה להגשת התנגדות.

המבקשת טוענת בתצהירה כי האזהרה לא הומצאה לידיה שכן מאישור המסירה עולה כי נמסרה לאביה אולם היא אינה מתגוררת בבית הוריה כבר מזה שנים. לגופו של עניין טוענת המבקשת כי מעולם לא התקשרה בהסכם עם המשיבה ואילו החתימות על גבי הסכם ההתקשרות אותו מצרפת המשיבה מזויפות ואינן שלה.

ב"כ הנתבעת טוען כי לא הוכחה המצאת אזהרה כדין שכן הנתבעת מתגוררת עם אחותה ולא בבית הוריה מזה שנים. נכון שניתן כנגד המבקשת צו הבאה ללשכת ההוצאה לפועל אשר בעקבותיו גילתה אודות התיק דנן, אומנם לא פעלה בתיק מאחר שאינה משפטנית ולא ידעה כיצד לפעול עד למינויי כבא כוחה. ככל שיחליט בית המשפט כי הייתה מסירה כדין, על התובע להוכיח את תביעתו כאשר מנגד טענת זיוף.

מנגד נטען כי, האזהרה נמסרה כדין לאביה ואילו המבקשת לא טענה כי אינה מתגוררת עם אביה. כמו כן המבקשת ידעה על ההליך דנן לכל המאוחר ביום 12.06.12 כאשר הגיעה ללשכת ההוצאה לפועל בעקבות צו ההבאה. המבקשת ידעה ובחרה שלא להגיב במשך כ-6 שנים בעוד שהוטלו עליה הגבלות רבות במסגרת התיק דנן (182 הליכים). חרף טענת הזיוף לא צרפה המבקשת תלונה במשטרה. כמו כן מעלה המשיבה כי במסגרת ההתקשרות בין הצדדים מתועדות פניות רבות של המבקשת למשיבה בנושאי שרות ותמיכה וכן הוצגו בפני בית המשפט טפסי ההזמנה של ציוד שרכשה.

ב"כ המבקשת בתגובה: באשר לתלונה במשטרה, מאחר ולמבקשת 6 תיקים בהוצאה לפועל לא ידעה לאיזה מהם לשייך את העיקולים ועל כן נמנעה מלפעול עד למינויו כבא כוחה.

יוטעם כי תקנה 528 סיפא לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") מאפשרת מתן אורכה רק מ"טעמים מיוחדים שיירשמו". אולם במהלך השנים הגמישה הפסיקה את עמדתה וכיום קיימת נטייה להקל בבחינת הטעמים המיוחדים, זאת על מנת לאפשר למחלוקות להתברר לגופן ולהימנע מפסקי דין על יסוד נימוקים טכניים ו/או מחדלים של מי מבעלי הדין. מגמה זו באה להגשים, ככל שניתן, את זכות הגישה לערכאות, זכות שהוכרה כזכות יסוד.

הכלל הוא, כי בדונו בבקשת רשות להתגונן, בית המשפט אינו צריך להשתכנע בנכונות טענות המבקש, עליו להניח שיש אמת בדברים ואין לו צורך לבחון את מהימנות הגרסה הנטענת. כמו כן, בית המשפט לא בודק את טיב ראיותיה של הנתבעת בשלב זה, שכן אין למנוע ממנה להעלות טענות מטעמים של הוכחה בלבד.

אשר על כן, בהתאם לסמכותי מכוח תקנה 205(ג) לתקנות, והואיל וטענות המבקשת עשויות להקנות לה הגנה לכאורה מפני התביעה, אני מורה על קבלת ההתנגדות תוך חיוב המבקשת בהוצאות בסך 1,500 ₪ ללא קשר לתוצאות ההליך. כמו כן, בנסיבות דנן מצאתי לעשות שימוש בסמכותי מכוח תקנה 210 לתקנות ולהתנות את קבלת ההתנגדות בהפקדת ערובה בסך 2,500 ₪. לא יופקד הסכום בתוך 30 יום, תדחה ההתנגדות. יופקד הסכום, תינתן למבקשת רשות להתגונן והתביעה תועבר לפסים של תביעה בסדר דין רגיל.