בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ נ' מקטא גססא

בבסיס הליך זה שני שטרות שהגיש התובע לביצוע.

הבקשה לביצוע שטר וההתנגדות הוגשו בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה והועברו לבית משפט זה.

משהוגשה התנגדות לביצוע שטר, לא חלות עוד הוראות חוק הוצאה לפועל וגם שאלת הסמכות המקומית נדונה על-פי כללי הסמכות הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984  [רע"א 8858/13 צרפתי נ' אולמר אפאל תנורי חימום בע"מ( מיום 21/1/14)].

מקום בו מדובר בהתנגדות לביצוע שטר, הסמכות המקומית לדיון בהתנגדות מסורה לבית המשפט אליו היה רשאי להגיש ה"זוכה" את תביעתו כ"תובע". לשכת ההוצאה לפועל בה הגיש ה"חייב" -הנתבע את התנגדותו אינה חוסמת דרכו מלהגיש בקשה להעברת מקום דיון.

הנה כי כן, הנתבע רשאי לטעון בפני רשם ההוצל"פ או בית המשפט אליו הועברה ההתנגדות בדבר העדר סמכות מקומית.

לטענת הנתבע, לאור מקום מגוריו – בעיר אשדוד; מקום הבנק הנמשך – בנק לאומי סניף אשדוד וכן נוכח המקום שנועד לביצוע העסקה – מען הבנק הנמשך [על פי ההלכה שנקבעה בתיק בר"ע 611/05 בן זקן נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (מיום 14/04/05) ] הסמכות המקומית לדון בהליך נתונה לבתי משפט במחוז הדרום.

אולם בנסיבות מקרה זה, שעה שהבקשה לביצוע שטרות הוגשה הן כנגד הנתבע והן כנגד חייבת נוספת – החברה, אזי עומדת לתובע החלופה שנקבעה בתקנה 3(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לפיה ניתן להגיש את התובענה, מקום שקיימים נתבעים אחדים, לכל בית משפט בו ניתן להגישה נגד אחד מהם.

על כן, ובהיות החברה חייבת אף היא בתיק ההוצל"פ, ונוכח מענה של החברה – בישוב פסוטה, יש סמכות לבית משפט זה לדון בהליך.

על כן הבקשה להעברת מקום דיון נדחית.