ת"ת 44850-04-14 נירלט בע"מ נ' פארס

1. לפניי התנגדות לביצוע תובענה בסכום קצוב, אשר הוגשה כנגד המבקש בגין חוב שנוצר כתוצאה מרכישת חומרי צבע ודקורציה, בסכום של 33,399 ₪.

2. דיון בהתנגדות התקיים ביום 21.10.14. במעמד זה נחקר המבקש על תצהירו, והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

3. לכתב התביעה צורפו למעלה מ-20 חשבוניות, וכן מכתב שנשלח למבקש ובו ריכוז החשבוניות והחוב בגינן.

מתוך החשבוניות שצורפו נושאות שתיים בלבד חתימה ברורה, הנחזית כחתימתו של המבקש (חשבוניות מס' 3685002, 3702731). חשבוניות אחרות נושאות חתימה שבה נרשם השם "מחמוד". רוב החשבוניות שצורפו נושאות חתימה לא ברורה. יתכן כי הדבר נובע מכך שהוגשו לביהמ"ש העתקי חשבוניות, ואלו נסרקו למערכת הממוחשבת. יצוין, כי גם בעת הדיון לא הוצגו העתקים טובים יותר בפני ביהמ"ש ובפני המבקש.

4. התנגדותו של המבקש נתמכה בתצהיר לקוני ביותר, שבו נטען כי המבקש אינו חייב מאומה למשיבה. בנוסף צוין בתצהיר, כי החשבוניות שצורפו לכתב התביעה – חלקן אינו חתום על ידו כלל, וחלקן חתום על ידי "מאן דהוא".

5. בחקירתו הנגדית של המבקש הוצג בפניו מספר קטן של חשבוניות, והוא נתבקש להתייחס לחתימה שעליהן. המבקש אישר אך ורק את שתי החשבוניות שעליהן חתימתו נראית בבירור, ולא אישר חשבוניות נוספות.

המבקש העיד, כי לא העסיק עובדים כל שהם בחנות שבבעלותו, וכי אינו יודע מי הוא "מחמוד" אשר לכאורה חתום על חמש חשבוניות מאלו שצורפו לכתב התביעה.

לשאלת בית המשפט הודה המבקש, כי אכן הוא חייב למשיבה כספים, אך אלו מסתכמים, להערכתו, ב-14,000 ₪ בלבד. סכום זה לא שילם עדיין בשל קריסת עסקיו.

6. לטענת המשיבה, התנגדותו הלקונית של המבקש אינה עומדת ברף הנדרש לשם קבלת רשות להתגונן, שכן על המבקש חלה חובה לפרט כדבעי את הגנתו, ולתמוך את טענותיו במסמכים מטעמו. טענתו הכללית של המבקש כי "אינו חייב" אינה מספקת הגנה ואינה מצדיקה רשות להתגונן, כך לטענת המשיבה.