ת"ת 44143-12-14 עירית ירושלים נ' עבד אל רחמן

לפני בקשת התובעת למחיקת התביעה, ולחיובו של הנתבע בהוצאות ושכ"ט עו"ד.

המבקשת, היא התובעת, הגישה כנגד הנתבע תביעה בסכום של 9,860 ₪ לתשלום חוב ארנונה בגין הנכס בוואדי אל ג'וז לתקופה שמיום 1.3.11 ועד 14.4.12.

במסגרת ההתנגדות שהגיש הנתבע, טען כי הגיש ערר על חיובו בתשלום הארנונה, בו הועלו טענות בנוגע לסיווג הנכס, וכי ערר זה טרם נדון בפני ועדת הערר לענייני ארנונה.

בהסכמת המשיבה, עוכבו ההליכים בתיק עד להכרעת ועדת הערר.

ביום 22.6.15 הגישה התובעת הודעה, כי הנתבע פרק את קרן החוב במלואה בתקבולים מחודשים 10/2014, 12/2014 ו-4/2015, וכי נותר לו לשלם את הוצאות ושכר הטרחה בגין הגשת התביעה. לפיכך, מתייתר הצורך להמתין להחלטת ועדת הערר.

לפיכך, טוענת התובעת, כי אין מדובר בהתנגדות, אלא בבקשה בטענת "פרעתי", וכי יש להורות על מחיקת ההתנגדות, תוך חיוב הנתבע בהוצאות ושכ"ט עו"ד.

בתגובה טוען הנתבע, כי יש למחוק את התביעה, תוך חיוב התובעת בהוצאות. הנתבע טוען כי שיל חלק מסכום החוב לצורך ביטול העיקולים שהטילה הנתבעת על חשבונותיו בבנק, והחלק השני של החוק נגבה על ידי התובעת במסגרת הליכי גבייה מינהליים. כן טוען הנתבע, כי לא ויתר על טענותיו בערר שהגיש, אשר עדיין תלוי ועומד.

בהחלטת כב' הרשמת יהלום מיום 26.7.15, התבקשו הצדדים להודיע האם הם נותנים הסכמתם כי בית המשפט יכריע בשאלת ההוצאות על דרך הפשרה.

התובעת נתנה הסכמתה להצעת בית המשפט.

הנתבע מצדו הגיש בקשה להשהות את הדיון בתובענה עד להכרעה בוועדת הערר, בטענה כי סכום התביעה נגבה על ידי הנתבעת שלא כדין.

התובעת מתנגדת להשהיית הדיון בתביעה עד להכרעה בוועדת הערר, וטוענת כי הואיל והנתבע פרע את מלוא קרן החוב, אזי מדובר בטענת "פרעתי". כן טוענת הנתבעת כי עד היום לא הסדיר התובע את האגרות ושכ"ט עו"ד.