ת"ת 44015-09-14 בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ נ' ח'ליפה

לפניי התנגדות לביצוע תובענה על סכום קצוב שהוגשה בהתאם לסעיף 81א לחוק ההוצל"פ.

הנתבעת חתמה לטובת התובע על כתב ערבות מתמדת לכל חוב ע"ס 20,000 ₪ וזאת להבטחת התחייבותו של החייב העיקרי מר רחאל מוחמד (להלן: "החייב העיקרי).

סכום הערבות צמוד למדד הכללי של המחירים לצרכן בתוספת ריבית בשיעור המריבה שיקבע מעת לעת על פי חוק פסיקת ריבית והצמדה.

החייב העיקרי לא עמד בהתחייבותו לתובע ומשכך הוגשה כנגדו וכנגד הנתבעת תובענה על סכום קצוב ע"ס 45,063 ₪ נכון ליום 15.10.13.

לטענות הנתבעת עת חתמה על כתב הערבות הוסבר לה ע"י פקיד הבנק כי הערבות מוגבלת ואין היא חייבת בחובות אחרים שייווצרו בחשבונו של החייב העיקרי ועם סיום ההלוואה נשוא ההתנגדות תפקע ערבותה , תוך שלא הוסבר לה והבינה כי הערבות מתמדת.

משכך , ומאחר והחייב העיקרי התמיד בתשלומים וסילק את ההלוואה דין הערבות להתבטל.

עוד טוענת הנתבעת כי חתמה על כתב הערבות מתוך ידיעה כי התובע יודע שהחייב העיקרי משתכר סך של כ- 5,000 ₪ וכי עם פרישתו משירות קבע עתיד לקבלת פיצויים.

לטענות התובע – דין הבקשה להידחות מאחר והמדובר בהגנת בדים אשר אינה מהווה לכשעצמה עילה למתן רשות להתגונן , תוך שהתצהיר אינו מפורט .

זאת ועוד בתצהירה מודה הנתבעת מפורשות בעובדות המהוות את עילת התביעה קרי כי היא ערבה לחייב העיקרי ומכאן לא יכולה להיות לה כל טענה עם ערבותה.

טענות הנתבעת לעניין ההסברים שנתנו לה במעמד החתימה הינן טענות סתמיות וכלליות, ומשכך ובהתאם להלכה הרווחת, לא תשמע טענתו של אדם אשר חתם ולא ידע במה התחייב.

דיון והכרעה:

1. את ההתנגדות יש לבחון לאור ההלכות שנקבעו לעניין הליכי סדר דין מקוצר. על פי הלכות אלו, מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ לו(3) 518, 524; ע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (מאגר נבו)).