ת"ת 43536-11-14 עירית חולון ואח' נ' ש'

המשיבות הגישו כנגד המבקש תביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, ע"ס 4,061 ₪ לתשלום היטלים בהתאם לחוק עזר לחולון (סלילת רחובות), התש"ס-2000, וחוק עזר לחולון (תיעול), התשמ"ח-2008 (להלן: חוקי העזר).

המבקש הינו הבעלים של נכס מקרקעין בתחום שיפוטה של העיר חולון ברחוב הופיין 20. המבקש ביצע בנכס בניה ללא היתר עפ"י חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1995, בשטח של 9 מ"ר. בגין האמור הוגש כנגד המבקש כתב אישום והמבקש הורשע ונגזר דינו ביום 7.11.11 (ת.פ. 1041-11 בימ"ש לעניינים מקומיים בחולון). בגזר הדין הורה ביהמ"ש למבקש להרוס את תקרת הבטון המתוארת בכתב האישום. נקבע כי הצו יכנס לתוקף בחלוף 12 חודשים ויבוטל אם יינתן היתר בניה.

עפ"י הוראות חוקי העזר, כל מי שמבצע בניה בתחום השיפוט של העיריה, בין אם הבניה נעשית עפ"י היתר ובין אם לאו, חייב לשלם היטלים בגין הבניה. מכאן התביעה.

המבקש טוען בהתנגדותו כי מדובר במחסן הקיים מזה כ-30 שנים באישור העיריה. ביום 1.3.06 שולמו כל החובות וההיטלים כלפי משיבה 1. ביום 28.12.08 המבקש נפגע בתאונת דרכים ונותר נכה 100% ברגליו. לכן, החליט לשפץ את המחסן הקיים ולבנות חדר שינה. המשיבה הפסיקה את העבודה ולא אפשרה את המשך בניית הגג.

בדיון טען המבקש כי אינו הורס את הגג, כפי קביעת ביהמ,ש בהליך הפלילי, מאחר ואין מדובר בגג. עוד טען כי אין צורך בהיתר מאחר ולא מדובר ביציקת גג אלא בתקרת רביץ שאינה טעונה היתר. בד בבד טען כי ישלם את ההיטל לאחר שהגג יאושר ע"י המשיבה.

עפ"י סעיף 81א1(ד)(2) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, יראו את ההתנגדות לבקשה לביצוע תובענה כבקשת רשות להתגונן בסדר דין מקוצר.

המבקש רשות להתגונן אינו יכול להסתפק בהעלאת טענות כלליות בתצהירו, אלא עליו להגיש תצהיר הנכנס לכל פרטי העובדות עליהן הוא מבסס את טענת הגנתו (ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עירית חולון, פ"ד נג(1) 390, 400, ע"א 3374/05 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אליהו אוזן (1.5.06)). עול ההוכחה המוטל על המבקש להתגונן הינו קל והרשות תינתן לו כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה (ע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה נ' Warner, פ"ד מו(2) 273, 277, ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו (3) 518). עם זאת, "חרף כללים מקלים אלה, שנועדו למנוע נעילת שער בפני מי שהגנה אפשרית בפיו, נקבע כי "לא ייתן בית המשפט רשות להתגונן, כשטענתו העובדתית של המבקש חסרת ממשות על פניה, או שהיא 'הגנת בדים'..." (ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ, פ"ד מב(1) 721, 722 (1988)). לעניין זה הכלל הוא כי טענת הגנה שבתצהיר המתבדית מניה וביה, בין אם עקב חקירתו הנגדית של הנתבע ובין אם על יסוד החומר שהובא בפני בית המשפט, לא תשמש עילה למתן רשות להתגונן (עניין פטלז'אן; זוסמן, 676)." (ע"א 3300/04 צול ניהול פרויקטים בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (9.12.09)).

בענייננו, התביעה הוגשה לתשלום היטלים שהטילה המשיבה עפ"י דין בגין בניה שביצע המבקש. המבקש, אישר בבקשתו כי את הבניה בגינה הוגשה התביעה ביצע בשנת 2008, לאחר התשלום הנטען ב-2006, וכי בגין כך הורשע בדין.

מקום שלפנינו הרשעה חלוטה של המבקש בגין הבניה האמורה, ומקום שאישר המבקש כי למרות האורכה שניתנה לו להסדיר ההיתר, טרם ניתן היתר וההיטלים לא שולמו, הרי שהמבקש לא הציג טענת הגנה ראויה להישמע.