ת"ת 4342-10-13 עיריית לוד נ' חגג

בפני בקשתו של המבקש להתיר לו להתגונן בפני תביעה על סכום קצוב שהוגשה על ידי המשיבה, ולפיה חב המבקש למשיבה תשלומי חובה בסך יותר מ-16 אלף ₪, בקשר עם נכס המצוי בתחומה.

המבקש טוען כי המדובר בנכס אשר הזכויות בו מגיעות לגרושתו, מכח פסק דין שניתן בשנת 1998, ולפיו נושאת הגרושה באחריות לחובות עבר ועתיד הנובעים מהנכס כלפי המשיבה.

עוד טען המבקש כי המשיבה ידעה על חילופי המחזיקים בנכס – ולראיה, העניקה לגרושתו של המבקש הנחות בגין היותה אם חד הורית.

המשיבה טוענת, מנגד, כי המבקש הגיש התנגדותו באיחור מבלי שהוצג טעם לכך, כי לא הציג כל אסמכתא לכך שהודיע במועד וכנדרש על פי דין על חילופי המחזיקים בנכס, וכי לא תמך בקשתו במסמכים רלבנטים נוספים (כגון, אישור על ההנחות שהוא טוען כי מוענקות לגרושתו בגין הנכס).

דיון

באשר לשאלת הארכת המועד יוער כי בשנים האחרונות נוטה הפסיקה להגמיש את הדרישה ל"טעם מיוחד" בעיקר במקרים בהם עסקינן בהליך ראשון בפני הערכאה הדיונית וכאשר לא היה למבקש כלל את יומו בפני בית המשפט. הטעם לכך נעוץ במידה רבה במשקל ההולך וגובר הניתן לזכות היסוד של הגישה לערכאות ולקבלת יומם של בעלי הדין בפני בית המשפט לצורך בירור טענותיהם לגופן.

הנטיה בפסיקה כיום הינה להידרש למכלול הנסיבות לצורך קביעת ה"טעם המיוחד" הנדרש, לרבות השאלה באם עומדת למבקש הגנה טובה לכאורה, תוך עריכת איזון בין האינטרס של החייב כי יתאפשר לו להתגונן כנגד דרישת החוב, ובמיוחד מקום בו החוב משמעותי, לבין האינטרס של הזוכה בסופיות הדיון והוודאות כי בחלוף זמן רב יהא זכאי לפעול לגביית החוב. (ראה למשל רע"א 3588/00 אלפונסו מכלוף נ. אברהם סעדיה (פורסם בנבו)).

לעניין האיזון הראוי בין האינטרסים של הצדדים בכל הנוגע לבקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות נפסק בפס"ד ער(קריות) 23-07 רחמני ואח' נץ טמבור בע"מ (פורסם בנבו) :

"המשיבה לא זכתה בפסק דין לאחר התדיינות בבית המשפט. המדובר בהליך ביצוע שטר שהינו בבחינת פסק דין על תנאי, כאשר ההתנגדות הינה ההזדמנות הראשונה של החייב להציג את הגנתו כנגד ביצוע השטר, ולפיכך, בדומה לשיקולים בעת ביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, יש לתת משקל רב יותר לזכות הגישה לערכאות של בעל הדין ולבחון את סיכויי הגנתו ופחות לאינטרס הזוכה בסופיות הדיון".

זאת ועוד, יש ליתן משקל רב יותר לסיכויי ההגנה שכן לשאלה זו נודעת חשיבות רבה יותר. כפי שיפורט להלן, סבורני כי למבקש סיכויי הגנה המצדיקים מתן רשות להתגונן בשלב זה. גם מטעם זה יש מקום להאריך המועד להגשת ההתנגדות.