ת"ת 42903-02-14 עופר השקעות בע"מ נ' אלקיים,ת"ט 54862-02-14 עופר השקעות בע"מ נ' ייושה יזמות א.מ בע"מ

לפניי התנגדות לביצוע שטר בסך 640,496 ₪. זהו שטר חוב להבטחת חיוביה של המבקשת 2 ובערבותו של המבקש 1, במסגרת הסכם לשכירות נכס בהרצליה.

בפי המבקשת שתי טענות עיקריות:

• שטר החוב פקע ואינו בר-מימוש, מאחר שנמסר במסגרת הסכם אשר לא נכנס כלל לתוקפו משחלק מהתנאים המתלים שנקבעו בו – לא התקיימו;

• למבקשת עומדת זכות קיזוז בגין חיובי יתר שחויבה על-ידי המשיבה.

לאחר ששמעתי את עדותו של המבקש 1, ולאחר שעיינתי עיין היטב בחומר שצורף להתנגדות, נחה דעתי כי דין ההתנגדות להתקבל בחלקה, כך שהרשות להתגונן שתינתן תהיה מוגבלת לטענה השנייה בלבד, היא טענת הקיזוז.

אשר לטענה כי שטר החוב אינו תקף – טענה זו אינה יכולה לעמוד, והיא בבחינת הגנת בדים של ממש, הן מן ההיבט המשפטי העקרוני של דיני השטרות, והן מהיבטים עובדתיים-משפטיים הנוגעים לעובדות הספציפיות של עניין זה.

אשר להיבט המשפטי העקרוני, אף ששטר ניתן, על דרך הכלל, במסגרתה של עסקת יסוד, הרי שכפי שקבע בית המשפט העליון (מפי כב' השופטת א' חיות) בע"א 3908/08 תיקו בע"מ נ' Forem Bagco Inc. (26.8.2010):

"ניתן לומר כי השיקים יצרו בענייננו התקשרות חוזית בין הצדדים הסמוכים (המערערת והמשיבה) שהינה עצמאית ונפרדת מעסקת היסוד" (ההדגשה הוספה – ע"י)

ובפסק הדין האמור מצוטט בהסכמה גם המלומד פרופ' אריאל רוזן-צבי, אשר כתב במאמרו "טענת קיזוז נגד זכות שטרית" עיוני משפט ז 653, 656 (1979-80) כי:

"העסקה השטרית יוצרת חוזה נוסף, נפרד מעסקת היסוד, המתקיים באופן עצמאי והוא החוזה על השטר" (ההדגשה הוספה – ע"י).